תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק קי״ג סימן י׳

ולכאורה הא מ"מ בגט שאין בו זמן יהי' הבנים בספק ממזרים, ואינו דומה לראוה מעוברת דנאמנת להכשיר בתה דהתם הספק גם על האם, ואנו דנין להכשירה מכח החזקה וממילא כשר הולד, [ואף דתוס' ס"ל גם בינאי להקל מדינא אף דהתם מתה האם, צ"ל כיון דעל אותה שעה שאומרים העדים דנשבית היה מקום ספק גם עליה והי' דינה להכשירה מ"מ גם ינאי מתכשר, ובדברי תוס' כתובות (דף כ"ו) וקדושין (דף ס"ו) דינאי כשר מדינא, דקיי"ל לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה, נ"ל דלכאורה ל"צ לזה, דבפשוטו מאן דס"ל דמאן דמכשיר בה פוסל בבתה, היינו העובר זה שמן הבועל דלא ידעינן אותו אם הוא כשר או פסול, אבל בראוה מדברת ומעוברת ונשאת לכהן והולידה ממנו דהבנים ודאי כשרים כיון דהפסול יהי' רק מחמת שמא היא נתחללה והבנים שמכהן זה חללים, א"כ מוכרחים תחילה לדון עליה שהיא חללה, והרי הכשרנו אותה להנשא לכהן שאינה חללה, וממילא הבנים כשרים, וא"כ גבי ינאי דלא מספקינן כלל שנולד בעת השבי' מנכרי וידעינן שנולד מבעלה אלא דניחוש דבשביה נישאת ונתחללה ובניה מבעלה הכהן הם חללים בזה כיון דהפסול הבנים יהי' רק מכחה לדונה כחללה לכ"ע כשרים, כיון דהכשרנו אותה שלא לדונה כחללה] אבל הכא דאין דנין כלל על האם, דבלא"ה היא גרושה ופסולה לכהונה, ואם היא בת ישראל דליכא נ"מ לענין תרומת בית אביה ליכא נ"מ לגבי דידה כלל לדון על חזקת היתר, ואולי י"ל דדנין עליה אם היא מותרת לחזור לבעלה דלא זינתה תחתיו והוי חזקת היתר, אבל עדיין אנכי נבוך, בזה, אם נקרא חזקה לדון על איש פרטי שמותרת להנשא לו, דלא מצינו רק חזקת כשרות לכהונה או לבעלה הנשואה לו, או ליבמה דעומדת ליפול לפניו, אבל באינה נשואיה אינה זקוקה לו ואינה עומדת להנשא לזה דוקא אפשר דלא מקרי חזקה, אכן באמת כפי דברי הרמב"ם וכדפסקינן בש"ע סי' ד' סכ"ט דא"א שזינתה ואמרה מנכרי נתעברתי נאמנת להכשיר הולד אף דהתם אין דנין עליה דהיא ודאי נתחללה לכהונה, והארכתי בזה במק"א] ובזה היו עולים יפה דבריך דהאב יהיה נאמן להכשיר לבנו דזינה עמה אחר הגירושין: