ידידי חתני, בודאי בפשוטו דברי הרשב"ם תמוהים, והנראה לענ"ד דמה דפשיטא להרשב"ם דבכת"י א"נ לומר פרעתי י"ל דיצא לו מההיא דכתובות (דף כ"א) אבל אמגילתא לא דלמא משכח אינש וכו' ותני' הוציא עליו וכו' משמע דלא יהי' נאמן לומר פרעתי, והפוסקים דס"ל דנאמן על כת"י פרעתי טרחו ליישב ההיא דכתובות הנ"ל עיי"ש בהרא"ש ובריטב"א ובשיטה מקובצת, א"כ י"ל ס"ל להרשב"ם זה לראיה דעל כתב יד א"נ לומר פרעתי ועל השני' דמה צורך כלל לראיה, נראה לענ"ד עפי"מ דהקשה הרשב"א על הרמב"ן דס"ל דעל כת"י נאמן לומר פרעתי דכיון דאין גובין בו ממשעבדי אינו חושש להניחו, הרי בשטר פקדון דאין ענין שעבוד נכסים, אפ"ה לא הי' נאמן החזרתי רק מכח מגו דנאנסה, והש"ך סי' ס"ט סי"ד דבשטר פקדון נמי הי' יכול לגבות ממשעבדי, אי לאו דנאמן החזרתי במגו דנאנסה, גם כיון. דשם שטר עליו אינו מניחו ביד המלוה עיי"ש, ולפ"ז ניחא דהרשב"ם רוצה לדון דמה דאמרינן וצ"ל כתובו, היינו דבלא אמר כתבו אין רשאים לכתוב אף שיפרשו שלא באחריות ובלא"ה צ"ל כן, מדלא נקט בקיצור דהוי חוב לו לשעבד נכסים לגבות ממשעבדי, ע"כ דבא ליתן טעם דאין כותבין אף שלא באחריות] לזה הוצרך הרשב"ם לראיה דהי' מקום לומר מה דמבואר בכל הש"ס דעל השטר א"נ לומר פרעתי דדלמא דוקא בשטר אחריות אבל שלא באחריות כיון דאינו טורף ממשעבדי אינו חושש להניחו, ומההיא דשטר פקדון אין ראיה כדדחי הש"ך, לזה למד הרשב"ם כיון דבכת"י א"נ פרעתי כדמוכח מההיא דכתובות, הרי אף דאינו טורף ממשעבדי חושש להניחו ביד המלוה מכ"ש שטר, דשם שטר עליו דא"נ לומר פרעתי אף בלא אחריות דאינו טורף ממשעבדי:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק קי״ב סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.