ולזה נראה דהי' קשה לתוס' כקושייתו דמה פרכינן בגיטין דר"מ אדר"מ, ע"כ דס"ל להש"ס דסתמא קתני אף באוכל תרומה דרבנן, או דנטמא בטומא דרבנן, א"כ אף אם מיירי באכילה, יקשה דרבנן אדרבנן, ומוכרח לומר דרבנן דר"מ לאו היינו ר"י, א"כ שפיר יקשה מנ"ל להש"ס דלמא שוגג ומזיד קאי על התשלומין, ולזה הוכרחו לומר דס"ל להש"ס דבאמת ליכא קנסא כלל רק על מזיד דאכילה:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק קי״ב סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.