גם קשה דמאי פרכינן מ"ט לא אמר מפני שהוא מחליד, הא כיון דס"ל מוליך ומביא במליקה פסול, ממילא אפשר לקיים מימרא דבני ר"ח דאף מחזיר, כמבואר בסוגיא, וא"כ דלמא רבא סבר אף מחזיר, ומש"ה נקט לטעמא דדורס, דהוי מלתא דפסיקא, אבל משום חלדה לא הוי מלתא דפסיקא והא סתמא קתני מלק בסכין דנכלל בזה גם בהחזיר וליכא חלדה וביותר דמנ"ל להמציא פלוגתא חדשה בין ר"ה לרבא בענין חלדה, דלרבא לא מקרי חלדה דננגלה הוא, ולתירוצם הא' דתוס' פליגי אם ממטה למעלה מקרי חלדה, והוי פלוגתא חדשה, ומנ"ל זה דלמא טעמא דרבא דס"ל כבני ר"ח דאף מחזיר וליכא חלדה וצ"ע:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ק״ז סימן י״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.