תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ק״ו סימן ה׳

ואולי י"ל דבאמת חכמים מכשירים דקתני היינו דבהוא על הנייר ועדיו על המחק דמיירי מתני' א"צ להביא ע"מ ובהוא ועידיו על המחק צריכים להביא ע"מ, והא דלר"י הוא בהיפוך דבשניהם על המחק כשר ובהוא על הנייר ועדיו על המחק פסול ולא תקנו חז"ל בהיפוך דבשניהם על המחק פסול וממילא הוא על הנייר ועדיו על המחק יהי' כשר היינו לר"מ דאם מכשיר בהוא על הנייר ועדיו על המחק ממילא בשניהם על המחק יהי' פסול גמור בלי תקנה, דכיון דהחשש שמא הי' נייר וזייף לא הוי מוכח מתוכו ולא מהני ע"מ, יהיה הפסד להסופר באם יהיה לו נייר מחוק, ולזה תקנו דשניהם על המחק כשר, ומה דע"מ יפסול בהוא על הנייר ועדיו על המחק ליכא פסידא כ"כ להסופר, דזה אינו מצוי שיהי' לסופר נייר שמקצתו מחוק ומקצתו אינו מחוק, אבל לר"א הוא בהיפוך, דיותר טוב לתקן שיהי' הכל כשר שלא יהי' כלל פסידא להסופר, מש"ה דבשניהם על המחק צריכים להביא עדי מסירה בכדי שיהי' כשר גם הוא על הנייר ועדיו על המחק דליכא חשש שיכולה לזייף, דהא תצטרך להביא ע"מ, אבל אלו הי' מכשירים חז"ל בשניהם על המחק בלא ע"מ הי' הדין נותן דהוא על הנייר ועדיו על המחק והי' בזה פסידא להסופר, ואולם לפ"ז יהי' הדין לשיטת תוס' דשניהם על המחק כשר רק בע"מ, ובאמת משמעות האחרונים אינו כן, דהביא דברי הב"י לכל השיטות הוא ועידיו על המחק כשר בלא ע"מ, זולת לרש"י והעיטור, עיי"ש, גם דחוק לומר כן, דא"כ יהי' פלוגתתייהו דר"מ ור"א בתרתי, דבשניהם על המחק יהי' לר"מ קיל יותר דלגמרי כשר, ולר"א כשר רק בהבאת ע"מ וצע"ג: