האמת דגם בספר בני חייא בליקוטים נדחק בזה הרבה, אבל לענ"ד דבריהם פשוטים וברורים, דבתחילה כתבו והרב ר"מ וכו' אלמא קודם מתן תורה וכו' היינו דס"ל דלפני הדיבור היינו קודם מתן תורה, דעל אחר מ"ת ל"צ קרא, וא"כ קאי הריבוי על אדם, ר"ל דהו"א למעט אותם שלפני הדיבור מקרא דאדם אתם קראוים אדם ולא נכרים, ולזה אתיא קרא לרבויי דקודם מ"ת, וע"ז הקשו א"כ יהי' הסוגי' דפ' כ"ג רק לר"ש דהא לרבנן דנכרי מטמא באוהל ולא ממעטינן מאדם ל"צ קרא דקודם מ"ת לטמא, ותו הקשו, דהא גם לר"ש ממעטינן נכרי רק מאהל, וא"כ הקרא דאו בקבר דמיירי במגע לזה ל"צ לריבויי, ולזה כתבו ונראה לפרש, היינו דע"כ צריכים לפרש דהריבוי הוא לאפוקי דלא נימא מלישנא דכי ימות דמשמע רק להבא, וא"כ לפני הדיבור לאו קודם מ"ת, אלא אף לאחר מ"ת, קודם הדיבור כי ימות שנאמרה בהקמת המשכן צריכים לריבוי, וא"כ לא נשמע כלל מזה דנכרי דלפני מ"ת מטמאים, והיינו דסיימו דהריבוי קאי אכי ימות ולא אאדם, כן נרנאה לענ"ד ברור:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ק״ד סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.