תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ק״א סימן ג׳

לענ"ד י"ל למ"ש תוס' בסוגיין ד"ה מחצה על מחצה הכא לא שייך המע"ה וכו' ועיין מהרש"א דמ"מ יקשה על רבה ור"י דנימא הממע"ה, ומתרץ על פי דברי המרדכי דמתני' מיירי שהמעות עדיין בעין, והלוה בא לחזור וליטול מעותיו לחזרה, ביאור הדברים, דמ"מ זהו רק לרבה ור"י דקרוב לו היינו תוך ד"א, מש"ה אם הוא קרוב לו זכה המלוה במעותיו בקנין חצר, וא"י הלוה לחזור, אבל לאוקימתא דר"י קרוב לו אפילו ק' אמה דליכא קנין חצר רק בגט משום תקנת עגונות ובחוב איירי דא"ל זרוק לי חוב בתורת גיטין והפטר דזהו יועיל לענין פטור דלוה, דהמלוה פטרו כשיזרוק לתוך ק' אמות שלו, אבל בבעין והלוה רוצה לחזור וליטול מעותיו ואף בקרוב להמלוה כיון דאינו תוך ד"א במה זכה המלוה בהמעות הא ליכא קנין חצר, אע"כ דמתני' לא מיירי בהכי לענין בעין ולחזרה, אלא דמיירי בנאבד המעות ולענין חיובו ופטורו דהלוה לשלם שנית, ובמחצה ע"מ לשלם החצי, ולזה הוצרכו תוס' לדבריהם דבזה ל"ש הממע"ה, ולפ"ז י"ל הא דהקשה הרשב"א כן על רבה ור"י ולא ניחא ליה לפרש כהמרדכי דמיירי בבעין ולחזרה, דיקשה דזהו חזקת מר"ק בספק בקנין, ויהי' ביד הלוה לחזור וליטול כל מעותיו, [וע' בחידושי הרשב"א גיטין (ס"ג) גבי הולך כזכי דכתב ולגבי מתנה מספקא לן, ואוקי ממונא בחזקת מרא דלא דמי לחוב ופקדון, דכיון דבמה שיש בידו משל אחרים משדר ליה ספיקו לקולא דבעלים היא ע"ש, מ"מ יש לחלק כמובן, גם אם דומה להתם יקשה בהיפוך דנימא דמספיקא קולא דבעלים ולא יהיה ביד הלוה לחזור כלל ואמאי יחלוקו,] מש"ה מפרש הרשב"א בנאבד, ולענין חיובא ופטורי דהלוה והוי חזקת חיוב נגד חזקת פטור, וכ"ז למסקנא, דתרי ותרי ספיקא דרבנן, אבל לס"ד דספיקא דאוריי', היינו מפרשים באמת כהמרדכי דמיירי בבעין, ואין כאן מוחזק דהשתא וחזקת מר"ק מכח תרי ותרי מש"ה יחלוקו: