תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק צ׳ סימן ו׳

מה שהקשה אחי הגנ"י על הא דנקטו האחרונים דב' סימנים אמצעיים הוי סימן מובהק והא משמלה ילפינן סימנים דאורייתא ודילמא מיירי ביש בה ב' סימנים ארכה ורחבה, לענ"ד י"ל דהנך פוסקים סברי דיאוש נפקא לן מאשר תאבד וכמ"ש תוס' בשם ירושלמי וע"כ קרא דשמלה אתי לארוי דסימנים דאורייתא ומיירי ע"כ אפילו בחד סימן דאי בב' סימנים דהוי מובהק דכעדים דמי לא צריך קרא לרבויי, ואם ס"ל דסימנים דרבנן וסימנים כדי נסבה ס"ל באמת דקרא אתי לדין יאוש דקני ואף דעדיין יש לפקפק נהי דלפי הצד דסימנים דאורייתא י"ל דב' סימנים הוי מילתא דפשיטא ול"צ קרא להכי מ"מ למה דחקינן לומר דלמ"ד סימנים דרבנן דסימנן כדי נסבה דלמא להך צד דסימנים דרבנן ס"ל דקרא אתי לב' סימנים מ"מ י"ל דס"ל להש"ס בפשיטות בב' סימנים דהוי מובהק ולא צריך קרא גם י"ל כך ומה דהקשו האחרונים בהא דאמרינן את"ל הא פשיטא ליה משום דאיכא למימר כדשנינן הא מ"מ פשט לי מתכריך של שטרות, ולזה י"ל דבאמת בהא מספקינן דדלמא תכריך ליכא ראיה דדילמא ב' סימנים דאורייתא וכיון שכן י"ל דלפי הצד דסימנים דאורייתא באמת אמרינן דב' סימנים הוי גם כן רק סימן אמצאי ולא מובהק ומה דאנן מתירים בב' סימנים היינו משום דממתני' דמצא תכריך מוכח אי דסימני' דאורייתא אי דב' סימנים הוי מובהק.