נדרים ע"ח ע"א בר"ן ד"ה כשם שארוסה וכו' ומסתפקא לי כיון דיבם לא מצי מיפר, אם במקום יבם מן הארוסין אי מצי מיפר או לא, ובש"ע פסק בפשיטות דמיפר, ולא זכיתי להבין הא לפ"מ דצריך לומר בסוגיין דמאי יפר דקאמר ר"א היינו בשותפות האב בוודאי מוכח הא דאר"ק לא יפר היינו אפי' בשותפות האב ואפילו למה דמסקינן דיפר דקאמר ר"א היינו היבם גרידא מ"מ הא הר"ן כתב בסוגיין דאיך אפשר לומר דיפר לחודי' קאמר איך אמר ר"א ק"ו ומה אשה שקנה הוא לעצמו מיפר הא האי ק"ו לא סגי אלא להפר בשותפות ותירץ דר"א אמר כן לדבריו דעכ"פ יהי' הדין הק"ו דיכול להפר בשותפות ואודי לי מיהת דיפר בשותפות ור"ע השיב דמגרע גרע יבם מארוס, א"כ מוכח ג"כ דר"ע דאמר לא יפר היינו אפילו בשותפות וכ"כ הר"ן בפשיטות במתני' דר"ע אמר לא יפר דגרע ליה יבם מארוס ואפי' בשותפות לא מצי מיפר וזהו ע"כ הכל ביבם מן הארוסין דלאחר נשואין הא פקע כח האב ואין שייך הפרה בשותפות וא"כ איך אפשר להסתפק דאב לחודיה מצי מיפר הא אמרינן דהיבם אפילו בשותפות האב אינו מיפר וצע"ג:
תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק פ״ה סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Budapest, 1938
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר החדשות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.