אשר כתבת במה דשקיל וטרי הר"ש פ"ב דטב"י אם לוקין על טעם כעקר כיון דלמידין שאר איסורי בק"ו מנזיר יש לומר דאין מזהירין מן הדין, וכתבת להוכיח מדאמרינן דנזיר וחטאת הויין ב' כתובים הא מצריך קרא בחטאת למלקין עלה, ידידי בני הא המקשן פריך על ר' יוחנן דלגמר בכל התורה כולה מנזיר והיינו למלקות דלאיסור בלא"ה הא ס"ל דחצי שיעור אסור מן התורה, הרי דפרכינן דגמר מנזיר למלקות ועלה שפיר משני דהוי ב' כתובים. וא"כ הקושיא סובב באמת על המקשן עצמו דמאי פריך דנגמר מנזיר ולמלקות הא אין מזהירין מן הדין, וזהו באמת ראית הר"ש אשר מזה החליט באמת אם ילפינן טעם כעיקר ממשרת וק"ו בשאר אסורי דלק' עלה דהוי רק גילוי מלתא בעלמא ורק אם ילפינן מגעולי נכרי' הוי רק עשה.
תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק ע״ו סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Budapest, 1938
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר החדשות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.