אמנם נ"ל לדינא דגם במציאה זכה לו ודהרי בלאו הכי דעת הראב"ד הובא בהרשב"א דגם בגט אם נתנו לחצירה כשהיא ישינה מגרשת. והרשב"א כתב דאפשר לצדד כדבריו דלא דמי לשוטה דאין לה חצר כיון דאין לה יד, דהתם אין לה יד כלל אבל ישינה אע"ג דהשתא אין לה יד מ"מ ראוי להיות לה יד דלאו מחוסרת מעשה הלכך אפילו השתא יש לה חצר כיון דהיא משתמרת ע"ש. וכן הה"מ העתיק בשם הרשב"א שהוא צריך עיון לדינא וא"כ לדעת הראב"ד פשיטא דזוכה במציאתה, ואף להחולקים דס"ל דבגט לא מגרשא הא רוב הפוסקים סבירא להו דבמציאה ג"כ חצירו קונה מדין שליחות, וכן דעת תוס' פ"ק דמציאה ולדידהו גם בישן קנה כמש"ל ובפרט שדברי הנ"י בשם הר"ן הנ"ל תמוהים לי מאד כאשר הבאתי בתשובה אחת דהא להדיא אמרינן פ"ק דמציעה דלא ילפינן קטן מקטנה דגבי איש לא אתרבי כלל חצר משום יד א"כ איך אפשר דבמציעה קונה רק משום יד וצע"ג.
תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק ע׳ סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Budapest, 1938
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר החדשות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.