כבר שמעתי להקשות כן והשבתי בזה"ל בפשוטו י"ל דתוס' קידושין אזלי בשטתייהו בפסחי' שם ד"ה הנ"מ דיעבד וכו' דמבואר דס"ל דווקא כיון דרובים עושים שלא כהוגן מש"ה אין מביאים קרבן ע"ש, משמע דב"ב שנתערבו עורות פסחיהן באמת היו מביאים קרבן ומתני' דסמיכה לא מעכבא וע"כ תוס' בחגיגה ובשבת חולקים על דבריהם שם בפסחים וא"כ י"ל דתוס' בקידושין אזלי לשיטתייהו שבפסחים, אולם שינוי' דחיקה לא משנינן. ונ"ל יותר מרווח דדברי תוס' לא סתרי כלל אהדדי די"ל דס"ל בהחלט כדבריהם בפסחים דדווקא בעושין רובן שלא כהוגן וההיא דחגיגה הנ"ל היינו כיון דאנו באין לתקן רק הספק של זכר ובזה אם באתי לדון אם זכר הוא ממילא חייב בסמיכה והוי כמו ממ"נ דאם נקבה הוא אין צריך לקרבן ואם זכר הוא אתה מבטלו מסמיכה, ובזה הביאו ראיה מפסחים דמוכח עכ"פ דמקרי שלא כהוגן אם מבטלו מסמיכ' ממיל' בטומטם אין לחייבו קרבן מספק דבמקום שבאת לתקן דהיינו שהוא זכר אתה מקלקלו ומבטלו מסמיכה אבל בה' שנתערב עורות פסחיהן שפיר ס"ל גם בחגיג' דמייתי קרבן דאם נתחייב בפסח אנו מתקנין אותו בלי שום דבר שלא כהוגן וא"כ דבריהם בקידושין עולי' כהוגן כנלע"ד:
תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק ז׳ סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Budapest, 1938
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר החדשות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.