תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק ס״ו סימן א׳

בש"ע חוה"מ סימן ל' סי"א העיד עד אחד בבית דין והעיד הב' בבית דין ובואו בית דין אצל בית דין ויצטרפו עדותן, מזה נראה לענ"ד דאם העיד עד אחד בבית דין של ג' ואחר כך נסתלק אחד מהבית דין ונצטרף עמהם אחר והעיד העד בפניהם דאה חזר ונצטרף עמהם אותו הדיין שנסתלק מתחילה דיכולים יחד לדון על פי עדות ההוא דאף בפניו לא נתקבל רק עד אחד וכן בפני הדיין הנצטרף אח"כ לא נתקבל רק עד אחד מ"מ כמו דפסקינן שיבואו בית דין אצל ב"ד ויצרפו עדותן אף דבפני כל אחד לא נתקבל רק עד אחד, מ"מ בצירוף יכולים לדון, ה"נ כין דהב' דיינים הנשארים כשמצטרפים עם הדיינין שנסתלק הוי בית דין מעליא לגבי עדות האחד, וכן כשמצרפין עם הדיין השלישי שנצטרף אחר כך הוי בית דין מעליא לגבי עדות הב' א"כ יכולים לדון ביחד על העדות ההוא, ודמי ממש לדינא דש"ע הנ"ל, ואף דלענ"ד אין צורך ראיה דנראה דאין שום סברא לחלק בין נדון דש"ע לנדון זה, מ"מ לרווחא דמלתא נראה ראיה ברורה לזה מדברי הר"ן פ"ב דכתובות דעד נעשה דיין דכתב שם בשם הרשב"א בהא דאמרינן שם ב' דיינים מכירים חתימת עדים ואחד אינו מכיר עד שלא חתמו מעידים לפניו וחותם אף דבעי ג׳ לקבלת עדות כיון דקיום שטרות דרבנן אפילו השנים בשעה שמעידים נעשים דיינים ומצטרפין עם הג' לקבל עדות עצמן ואחר כך כתב דפירכת הש"ס גבי קידוש החדש ליתבו בדוכתייהו ולקדשי וז"ל לאו למימרא שלא יצטרכו לצרף עמהם אחר דע"כ צריכי להכי דלא צריכי לדון על פי עדותן שקבלו בלילה, ואי אפשר אלא הכי מוכחה דא"א ליקום חד ויושיבו אחד מחבריהם אצל הב' ויעיד אחד בפניהם ואחר כך ישב זה ויקום חבירו ויעיד כן והכי אמרינן בירושלמי לותיב חד ולוקים חד עכ"ל. ודברי הר"ן אלו סתומין וחתומים וצריכים ביאור, דאף דזה אמת דע"כ אין פירכת הש"ס דליתבו בדוכתייהו ולקדשי על פי ראייתן בלא הגדה אבל מ"מ למאי צריך לצרף עמהם אחר הא אפשר שיעידו ב' בפני הג' דהוי הגדה מעליא אף דלכ"ע בעינן ג' הא בשעה שמעידים הם עצמון נעשו דיינים, וכדכתב הר"ן בעצמו בשם הרשב"א גבי קיום שטרות. ודוחק לומר דאף אם עד נעשה דיין מ"מ הך מלתא דבשעה שמעיד נעשה עד ודיין בבת אחת, זהו הוי קולא גדולה, והוא בודאי רק בקיום שטרות דרבנן, אבל בדאורייתא ליכא ס"ד למימר הכי, הא בוודאי דחיקא טובא, הא כיון דלס"ד דמי קיום שטרות לעדות דעלמא, משמע דלכל מילי דמי ליה ומה דכתב הרשב"א בלישנא כיון דקיום שטרות דרבנן נקט האמת דהא דעד נעשה דיין הוא רק בקיום שטרות דרבנן, וכוונת הרשב"א רק כיון דמכח קיום שטרות דרבנן הדין דעד נעשה דיין ממילא בשעה שמעיד הוי עד ודיין בבת אחת. אבל באמת לס"ד דהש"ס גם בקידוש החדש כן וכמו שמצאתי לקושטא דמילתא שכך כתב הרשב"א במיוחסת להרמב"ן סי' קי"ב דליתיב בדוכתייהו ולקדש, היינו בלא צירוף רק דליקום חד ויעיד בפני ב' האחרים וליתיב ויעיד הב' ושזה גם כן פירוש הירושלמי ע"ש.