תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק ס״ג סימן ז׳

ולזה חלקי אמרה נפשי דתוס' בקושייתם היה ס"ל דכמו דסימני סריס דהיינו אינו מעלה כיפה, ואין מימיו מעלה רתיחות, והוא בן כ' ולא הביא ב' שערות מחזקינן ליה לסריס, ה"נ בהיפוך, אם יש לו סימן בהיפוך כגון שמעלה כיפה וכדומה הוי בירור דבשעה זו אינו סריס דכל שלא נשתנה באיברי הזרע על ידי פצוע וכדומה לא הוי סריס רק ביש לו טבע כל סימנים הנזכרים אבל כל שיש לו סימן בהיפוך הוי בירור דעתה אינו סריס, ואף אם למחר ישתנו ויולדו לו כל הסימנים שלא יעלה כיפה וכדומה, מ"מ בוודאי לא היה סריס עתה בשעה שמעלה כיפה, וההיא דעברו רוב שנותיו ולא הביא ב"ש דמחזקינן ליה לגדול אף דמעלה כיפה ואינך דברים היה ס"ל באמת דלא הוי סריס רק כיון דעד סוף שנותיו לא הביא ב' שערות בודאי טבעו לכך, ולא קטנותו גרמה לזה דלא מסתבר שיהא קטן כל כך ומחזקינן ליה לגדול ולא לסריס, ולזה הקשו שפיר דאם עתה מעלה כיפה אף אם למחר יוולדו לו כל סימני סריס דהיינו דלא יהא מעלה כיפה וכדומה או שיהא בן ל"ה שנים ולא יבא ב' שערות, מ"מ עתה בודאי לאו סריס הוא כיון דמעלה כיפה, ומשום הכי לאו הו"מ להקשות לר' יוחנן דס"ל דאפילו באחד מהן דלדידיה כיון דאף בשעה שהוא מעלה כיפה, אפשר שיהא מוחזק לסריס ע"י סימן אחר, א"כ פשיטא דאם למחר יהא נולד לו סימן מה שלא היה אפשר להתברר עתה כמו אין לו זקן. אף דעתה לא אתרע כלל מכל מקום באפשרות הוא דהוא סריס למפרע והי' בכחו וטבעו שלא להעלות זקן, אבל לר"ה דבעינן עד שיהא בכולם היה ס"ל דבבירור שאין לו אחד מהם, הוא בירור שאינו סריס, ומ"מ בלא הקדמת היסוד דבעינן שיהא לקוי ממעי אמו לא הוי מצי להקשות כיון דעתה מעלה כיפה, ואינו סריס תתייבם, ומה בכך דהיה אפשר לומר כיון דבלאו הכי אם מייבם בעודו קטן לא קנאה ולא מפטרה לעלמא ביבום זו ועיקר הזיקה לו להתייבם אותה כשיגדל, ורק כיון דזקוקה לו לייבמה לכשיגדל גם עתה מותר בה ולא מקרי א"א שלא במקום מצוה כמ"ש תוס' יבמות רפ"ד ד"ה תיגלי מלתא וכו' א"כ י"ל דאם נולדו בו סימני סריס קודם שיגדל אף למפרע קודם שנעשה סריס אסורה לו כיון דאינה עומדת להתייבם לו לכשיגדל הוי כמו אינה זקוקה לו, ולזה הקדימו דכל שאינו לקוי ממעי אמו היינו אף אם נסתרס קודם שהגדיל מותר לייבמה כשיגדיל דמ"מ מקרי היה לו שעת הכושר, ולזה שפיר הקשו.