בקושיא זו כוון רפ"מ לדעת הגדול בספר שער המלך שהקשה כן יעיי"ש, ולי נראה לתרץ בהקדם דברי תוס' בסוגיין דהא דפרכינן וכי מה בין זה לעגל שנולד מן הטריפה ולא משני דהוי מוכן להושיט ידו למעי בהמה לשחוט, היינו משום דרבי אושעי' מספקא בחולין אם אמרינן ד' סמנים אכשר רחמנא או לא, ועוד תירצו לכתחילה בוודאי אין לשוחטו במעי אמו דלא גרע משוחט בלילה ע"ש ולכאורה בלא קושייתם ג"כ צריכים לתירוצם מכח קושיא אחרת והיינו דלכאורה יקשה הא באמת גם לר"י יקשה מעגל דהא הך סברא דמתיר עצמו בשחיטה ל"ש רק באפרוח דהלידה גורם דהסימנים ראויים לשחיטה, משום הכי גורם ג"כ היתר מוקצה, משא"כ בעגל שנולד היאך שייך מתיר עצמו בשחיטה הא גם קודם הלידה היה סמנים שלו ראוי לשחיטה ע"י הושטת ידו למעי אמו. ולזה בהכרח צ"ל ג"כ כתירוצם דתוס' דקאי לאותו צד דלא אמרינן ד׳ סמנים אכשר ביה רחמנא, ושייך שפיר לומר לר"י דמתיר עצמו בשחיטה דע"י הלידה הוכשרו הסימנים שלו לשחיטה.
תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק ס״א סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Budapest, 1938
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר החדשות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.