ולענ"ד נראה דהרי לרבינו אפרים דלא אמרינן חתיכה עצמה נעשה נבילה אם חתיכת היתר בלע כזית חלב ובשלו עם חתיכות אחרות ובכולם ס' נגד כזית האיסור אף דחתיכה עצמה אסורה דאין הגעלה באוכלין וכדאיתא בש"ע רס"י ק"ו מ"מ אם אינו מכירו בטל ברוב כיון דפליטת טעמו אינו אוסר הוי כמו יבש ביבש כמ"ש הראשוני' בפשט דברי הש"ס פ' גיד הנשה שנתבשל עם הגידים דפרכי' ויבטל ברובה, וכיון שכן אף לדידן דקיי"ל כר"ת, מ"מ אנן אמרינן דהמעט דגים שנשארו במחבת ונאסרו מספק שמא הי' אז שם דג טמא ולא היה בו ס' אף דנאסרו לאכלו דשמא אוכלים טעם דג טמא שמעורב בהם, מ"מ גוף טעם ההיתר לא נעשה נבילה, וכשעירו אח"כ הרוטב והדגים להקערה ועכשיו יש ס' בכולם נגד טעם האיסור מותר הכל דהא הפליטה טעם ההיתר של המעט דגים ההמה אין אוסר רק אם יבוא אליהו ויברר אותם נאסר אותם מחששא דמעורב בהם טעם איסור ואין הגעלה באוכלין וממילא הוי כמו יבש ביבש כנ"ל ברור ונכון בעה"י.
תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק נ״ז סימן י׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Budapest, 1938
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר החדשות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
