תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק נ״ג סימן ד׳

ויצא לנו מזה לדינא אם חתיכה שנמלחה והודחה שבלע דם פליטה מהחתיכה טריפה כחושה, בזה חתיכה זו חוזר ואוסר אחירות במליחה וצלייה דבזה הוי ספק דאורייתא. וחיישינן לדעת הפוסקים דמלח מוציא דם שממקום אחר ומוציא ונבלע באחרות, ואולם אם החתיכות אחרות הוא בשר טפל, אף דכבר נמלחו והודחו, מ"מ יש להם תקנה במליחה בדרך ממנ"פ דאף בבלע דם טריפה אין לו תקנה משום דלחלוחית וציר טריפה אין היתר במליחה, מ"מ הכא הציר טריפה אינו יוצא מחתיכה הראשונה דדבר בלוע אינו יוצא מחתיכה לחתיכה ביבש ואינו יוצא רק הדם טריפה שנבלע בחתיכה ראשונה, ונבלע באחרות, אם כן ממילא יש תקנה לאחרות על ידי מליחה, ואף דיש לגמגם בזה ולומר דחתיכה ראשונה נעשה נבילה, והחתיכות האחרות בלעו גם ציר של חתיכה הראשונה דנעשה נבילה, ול"ש בזה אין הנאסר דהא גם האיסור הלך עמו דהיינו דם הטריפה שיצא ממנו. וממילא אין תקנה במליחה להאחרות דהא בלעו גם ציר של חתיכה ראשנה שנעשה נבילה מ"מ י"ל כיון דע"י מליחה יוצא כל הדם מהחתיכות אחירות ונשאר בתוכם רק הציר של החתיכה ראשנה הוי כידוע שנפרד האיסור, וממילא חזר להתירו, כפי הסכמת האחרונים בחתיכת בב"ח דאינו אוסר להאחירות, כיון דהחלב אינו יוצא עמו, וביותר כיון דקיי"ל חנ"נ הוא רק דרבנן, ובפרט במליחה דעת הש"ך כ"ה להקל בהפסד מרובה דלא אמרינן נ"נ, אם כן ממילא יש לסמוך על דעת הרמ"א דמלח אינו מפליט דם שממקום אחר כענין מה שכתבנו, דהש"ך סומך על זה לענין דם שמלחו ה"נ יש לסמוך לענין חומרות חענ"נ.