תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק נ״ג סימן ט״ו

זולת דנימא דמש"ה סובר דיש בבהמה ס' ומה דצריך קליפה היינו דטיחה דע"ג סכין הוא מועט ואינו מתפשט יותר מהקליפה, ומה דכ' הרא"ש דמש"ה ל"צ נטילה משום דמה שעל הסכין דבר מועט דמשמע דבלא"ה צריך נטילה והא אדרבא בהיפוך דאם לא הי' דבר מועט לא הי' צריך לכלום דמכח דוחקא ורותח מתפשט בכולו ואיכא ס' היינו דהרא"ש ס"ל דנשאר רושם בממקומו מה דנבלע בלא ההתפשטות דדוחקא ואלו לא הי' דבר מועט הי' צריך ס' ונטילה וס"ל באמת להרא"ש כהרשב"א גם בשמן או כיון דההתפשטות יותר מכדי נטילה הוא רק ע"י דוחקא ועד כדי נטילה מתפשט ממילא בלי דוחקא מזה אמרי' דמה שנבלע בלאו דוחקא עומד במקומו ודוק ואולם באמת יסוד דברי הש"ך אינם מובנים לי כראוי במה דס"ל דבסכין שאב"י מהני קליפה נגד טיחה שעל הסכין בליכא ס' דקליפה משהו עבדי לי' ואינו מתפשט יותר הא כיון דהבלע שתוך הסכין מתפשט בכולו ע"י רותח ודוחקא ולא מגרע דבר מועט דמה"ט אסור בסכין ב"י א"כ ממילא באב"י מתפשט הבלע בכולו אלא דאינו אוסר דהוי נטל"פ אבל מ"מ פגימת אינו מעכב מלהתפשט בכולו וא"כ איך שייך לומר דהטיחה שעל הסכין הוא מועט מ"מ הא הבלע והטיחה יחד הוי מרובה ומתפשט בכולו וממילא הטיחה אוסר כיון דאינו פגום וליכא ס' נגדו וכי שייך לעשות מדור לכל א' בפני עצמו לבלע לחוד ולהטיחה לחוד הא מ"מ בהצטרפות יחד מתפשט הכל בכולו דאלו גם הטיחה הי' נבלע בסכין הי' מתפשט בכולו עם האי דבלע וא"כ בשביל שאינו בלוע ומונח ע"ג סכין עדיף דאינו מתפשט. ולזה נראה לכאורה עיקר כהט"ז בכוונת הר"פ דבאמת צריך ס' נגד הטיחה אלא דמ"מ צריך קליפה דנשאר הרושם במקומו, ודברי הש"ך צלע"ג.