תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק נ״ב סימן ד׳

תו נסתפק מעכ"ת נ"י להרי"ף דס"ל דבגרושה אין שמין, מ"מ י"ל דלאחר מיתתה או מיתתו מחזרת אותם, כיון דהשתא בלא"ה היא מופקעת ממנו בידי שמים, הוא באמת ספק עצום, וקצת נ"ל ראיה לזה ממ"ש הר"ן בשם הגאונים במתנת קרקע הוי שלה לגמרי ואין שמין לה אלמניתה, מההיא דאמרינן לחד מ"ד דבנותן מתנה לאשתו קנתה ואין הבעל אוכל פירות, וא"א דכשתתאלמן או תתגרש צריכה להחזיר למאי הלכתא קנתה לה עיי"ש, וזהו הלכה פסוקה מבלי חולק. ולכאורה יקשה הא לשיטת הרי"ף אזדא לראי' זו דהא י"ל דנ"מ דקנתה לענין הגרושין (בשלמא הא וודאי לא קשה דלהריטב"א נ"מ דיכולה ליתן הדמים, דזה אינו דדווקא בבגדים שייך דאין דעתו שיפשיטוה ערומה, אבל בקרקע אם נימא דלא קנתה לגמרי צריכה להחזיר גוף הקרקע), א"ו מוכח דגם להרי"ף בגרושה אחר שמת הוא או היא חוזרים הבגדים, וא"כ שפיר מוכח דגם להרי"ף דלענין מאי קנתה הא גם אחר הגרושין אין יכולה לכלות הקרקע או למכרה כיון דעומד לחזור בוודאי או לכשימות או לכשתמות, ואי משום אכילת פירות לאחר הגרושין זהו אינו במשמע דלישנא דקנתה והבעל אוכל פירות משמע דקנתה לא מיירי מאכילת פירות רק מקנין הגוף דקנתה והבעל אוכל פירות, גם אפשר דזה לא מסתבר לדון דנתן לה מתנה אכילת פירות לאחר גרושין דמה"ת נימא דיתן לה ענין זכיות דווקא לשעה דתיפוק מיניה, אע"כ דבמתנת קרקע אקני לה לגמרי והוי כמתנה גמורה מעכשיו, והוי ממש כמו קרקע שלה אלא שההבעל אוכל פירות מדין נכסי מלוג, ולאחר הגירושין ממילא גם הפירות שלה וא"כ גם להרי"ף אתי' שפיר ראיית הר"ן אך מ"מ אין כדאי להוציא מתוך זה הכרעה לדין וצ"ע לדינא: