ומ"ש ידידי נ"י בסוף דבריו די"ל דאף אם שקר בפיה ומפקעת עצמה שלא כדין מ"מ מדינא יש לה מזונות עד הגרושין, אלא דבמורדת קנסוה רבנן, ומש"ה עכ"פ אלים להב"ד טענתה ע"י חזקה דהעזה דאינה מעיזה לאמתלא טובה שלא לשווייה כמורדת ושלא לקנסה, וממילא יש לה מזונות, מסתברים דבריו אולם מ"ש ידידי נ"י עוד דנאמנת במגו דאי"כ דאז לא הי' מכחישה בברי ואף דלמ"א אינה נאמנת, מ"מ לענין מזונות כמ"ש הרמב"ם דאין דנין אותה למורדת. זה אינו דדווקא לעשותה כמורדת לפחתה מכתובתה לא משווינן לה, אבל מ"מ לית לה מזונות ג"כ מחששא דעיניה נתנה באחר דאם נתחייב לבעל לזונה תעגן אותו כי יודעת שיהיה קשה לו לזונה ויצטרך לגרשי' ולנקטי' בכובסא. ובזה מיושב מה דקשה לכאורה הא בנטולה אני מן היהודים למ"ר בוודאי אינה יכולה לכופו לגרש דהא ליכא טענה דבעי חוטרא לידה דהא אסורא וקיימא לכ"ע, וכיון שכן איך שייך עיניה נתנה באחר כמ"ש התוס' בסוגיא דמאיס עלי, ולפי הנ"ל ניחא דאם נאמינה דתשמיש קשה עליה יצטרך לזונה ושפיר שייך עיניה נתנה באחר וכנ"ל.
תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק נ״א סימן כ״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Budapest, 1938
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר החדשות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
