תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק נ׳ סימן ח׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

גם נראה לכאורה להסתייע להתיר, דלגירסת רש"י ביומא דל"ד ע"ב ואין שבות במקדש אלא דבצירוף דרבנן דשא"מ מותר, וא"כ ע"כ מדלא משני בקיצור דאין שבות במקדש, ע"כ משום דס"ל להש"ס דלא היה הכרח כ"כ דשלא לצורך לא התירו שבות כמ"ש הכ"מ סוף הלכות בית הבחירה (פ"ח הי"ב), וא"כ ממילא מדהתירו הטבילה ע"י הטלת מים חמין ע"כ הוי טבילה מעליא, וגם אין לומר דלעולם דלא הוי טבילה מעליא רק במקדש הקילו, והא דלא משני הש"ס לענין צירוף כן כיון דבלאו הכי הוי שבות משום ריעותא דטביל' דהגם ע"י עששיות אסור בגבולין להמרדכי משום גזירת מרחצאות, אם כן הוי כמו ב' שבותים דגם במקדש אסור כמ"ש הר"ע ברטנורא פ"ג משנה ג' דעירובין לענין בה"ש, דדווקא התם הב' שבותים דשבת נינהו, אבל הכא אין עניינים שווים ול"ש אהדדי ולגבי כל אחד הוי רק שבות א' ומה"ט ל"ד גם כן מ"ש תוס' נדה ס"ז ע"ב ד"ה משום וכו' דב' ריעותא בטבילה לא מקלינן, דהא ריעותא דמלאכת צירוף ל"ש כלל לענין הטבילה, וגם א"ל דמש"ה לא קאמר הש"ס ורש"י דצירוף מותר משום דאין שבות במקדש כיון דיש כאן עוד שבות דשבת מחמת רחיצת חמין ביוה"כ והוי ב' שבותים דשבת, דז"א דדברי הרע"ב הנ"ל תמוהים ולא מצינו חבר לדברי הרע"ב בזה.
נחלת הכלל · Budapest, 1938

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר החדשות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.