נראה לענ"ד אף אם אין נשים נאמנות היינו באם הי' טוען שאינו של אבותיו מעולם, אבל כיון שהודה ואנו באנו להאמינו במגו בזה כיון דנשים מעידים שהיה של אבותיו תו לא הוה מגו דאינו רוצה להכחיש עדות הנשים, כמ"ש להדיא הרא"ש בתשובה כלל ס"ו סימן ח' הובא בש"ך חוה"מ סימן נ"ח סקי"א, ולמד כן הרא"ש מסוגיא דרבה בר שרשום פ"ג דב"ב, ואף דמהריב"ל בתשובה ספר ג' סימן ע"ט כתב דלרבינו האי ורשב"ם בסוגיא הנ"ל אין ראיה והכרח לדינא דהרא"ש הנ"ל. מ"מ הרי הוקבע להלכה בש"ע סי' ק"ן ס"ה כשיטת התוס' דאף ביצא הקול אחר החזקה דהיה נאמן לטעון לקוח, מ"מ לא מהימן דמשכונה בידו במגו דלקוח, וכן פסק בהגהת ש"ע סימן ע"ב סי"ח דלא אמרינן מגו דהי' מכחיש הקול, וא"כ ממילא דלא אמרינן דהי' מכחיש עדים פסולים כדדימה הרא"ש להדיא, גם בתשובת מהר"י טראני ח"א סימן קי"ב כתב דרבינו האי והרשב"ם מודים גם כן לעיקר הדין לתוס' דלא אמרינן מגו דהי' מהכחיש להקול, לזה נלע"ד בנ"ד ליכא מגו ובטלה חזקתו כנלע"ד:
תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק מ״ב סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Budapest, 1938
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר החדשות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.