מ"ש רומעכ"ת לדון בשותפים דאם שניהם הי' מתעסקים ונשאו ונתנו ביחד במעות השותפות שאירע בו ההפסד, בזה מפשט פשיטא ליה לרומכ"ת דאף לדעת הרמ"ה צריך לשלם מביתו, כיון דיד שניהם שוים בעסק ההוא נקנה להם הסחורה ביחד ואף שלזה הי' מעותיו בפחות, מ"מ הוי כהלוה לו חבירו המותר עכ"ד. לענ"ד לא נראה כן דלפ"ז גם אם הי' זה שמעותיו מעט משולח לקנות הסחורה במעות השותפות מיד זכה בחצי הסחורה ויצטרך לשלם ההפסד מביתו ולא משכחת לה לדינא דהרמ"ה רק כי היכי שזה שמעותיו מרובים קנה לבדו הסחורה, וזה בוודאי אינו במשמע גם לפ"ז אף בקנה זה לבדו נימא דעשה קנין בסחורה לטובת השותפות שיזכה גם חבירו בחצי הסחורה יותר מחלק מעותיו דבוודאי אם הי' מתכוון לכך הי' קנין מעליא וזכה חבירו בחציו כדאיתא בש"ע סוה"מ סימן קפ"ג ס"ד, גם מדנדחקו כל האחרונים בסתירת דברי הרמב"ם שבש"ע סי' צ"ג לדברי הרמ"ה בסימן קע"ו ולא תירצו בפשטו דבסי' צ"ג מיירי בקני הסחורה ביחד אלא וודאי דבכל ענין להרמ"ה אין צריך לשלם לו מביתו דאין דעתם שיקנה הסחורה רק לפי ערך מעותיו והריווח וההפסד יהי' לאמצע, ולא שיהי' אחד בעל חוב לחבירו על הסחורה שהוא יותר מכנגד מעותיו, גם משטחיות דברי הש"ע סימן קע"ו ס"ה השותפים שהטילו וכו' יש מי שאומר וכו' משמע להדיא דאף דקני ביחד הסחורה הדין כן.
תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק מ״א סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Budapest, 1938
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר החדשות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
