ואולם באמת לא ידענא למאי צריך הרב נ"י מדין חזקה הא בפשוטו בכל משכנתא אף בלא שטר נאמן בשבועה שלא נפרע כיון דהשכין לו על החוב הו"ל כהתפיסו עד שיפרענו, וכל זמן שהמשכון תפיס בידו נאמן לומר שלא נפרע, ועיין בהריב"ש סי' ע"ח שכתב במשכנתא גובה אפי' מיתמי בלא שבועה כמו ביחד לו ארעא וכו' אף דהרמב"ם פי"ג מהלכות מלוה כתב מפני שנפרע לו ממה שתחת ידו והי' יכול לומר לקוח הוא בידי דזהו שייך רק במטלטלים, וזהו לפי שלא ידענו בכמה ממושכן לו, אבל בנדון זה שיש בידו שטר משכנתא לעולם נאמן בלא שבועה עכ"ל, משמע דהשטר בעינן רק לראיה כמה מגיע לו אבל אם ידוע כן בעדים גובה בלא"ה בלא שבועה מהמשכנתא שבידו, ובש"ך סימן ק"ח סקכ"ה חולק ודעתו שצריך שבועה, אבל עכ"פ משמע דבשבועה גובה בלא שטר וכיון שכן לכאורה בנ"ד הי' נאמן לשבע שעדיין לא נפרע דמי המשכנתא הראשונה, וממילא נאמן לומר שממושכן לו על השנויי' במגו שהי' אומר שלא נפרע לו דמי המשכנתא הראשונה ונאמן רק לגבות שלשים ר"ט כשיעור משכנתא הראשון אם יש לו עדים על דמי משכנתא הראשונה, אולם לפום רהיטא נבוך אנכי דאולי דווקא אם המשכנתא נעשה בלא שטר, אבל כל שהי' לו שטר הוי ריעותא ואינו נאמן כמו דאינו נאמן לענין ת"ז, גם אם הקול דנפרע שטר המשכנתא של שלשלים ר"ט הוא קלא ממש לא הוי מגו כדאמרינן גבי רבה בר שרשום, כן נלע"ד בעזה"י:
תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק ל״ב סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Budapest, 1938
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר החדשות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
