תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק ל׳ סימן ד׳

כבודו נ"י קיצר במקום שהי' לו להאריך, וסמך על המעיין דכך מבואר בחדושי הרמב"ן והר"ן דסוגיין דווקא בבעל אבל בלא בעל מהימני בדרבנן, ולמדו זה מההיא דפ"ק דפסחים דהמנוה רבנן בדרבנן, אולם באמת א"א למרמי גברא אגברא הא המרדכי כתב להדיא דסוגיין בלא בעל, הרי דס"ל דאף בדרבנן לא מהימני, וה"ט דבדבר שבערוה החמירו טפי, וכן נראה בדעת הה"מ פ"ב מהלכת אישות ה"כ שכתב ופסק רבינו הלכה כמותו וכו'. נראה ביאור דבריו דמ"ש רבינו שומעים לה אם הביאה אם לא הביאה, הנאמנות ללא הביאה, ע"כ לענין דתהי' ממאנת אם לאחר הפרק לא הביאה והיינו בלא בעל דלא חיישינן לנשרו, ועלה כ' הה"מ דטעמא דרבינו דפסק כת"ק משמע דנאמנת אפי' להקל ופליג בזה עם ר"י, ומ"ש הה"מ וכפסק זה נראה מן ההלכות, היינו ממ"ש הרי"ף הלכך הלכה דכל הנבדקות נבדקות עפ"י נשים בין למיאון בין לחליצה וכו' משמע דס"ל להרי"ף דת"ק הוא דס"ל הכי דנאמנת גם למיאון, ואף דמבואר בדברי הרי"ף דנאמנות לחליצה הוא מטעם דחזקה דרבא מסייע לי', היינו דבחליצה דהוי דאורייתא בעי' דמסייע חזקה דרבא, אבל למיאון דבלא"ה לא משכחת לה רק בלא בעל, דהא בבעל אף אם נבדקו עפ"י ב' אנשים חיישינן לנשרו, ובדרבנן מהימני אף נגד חזקה דרבא. ומ"ש הה"מ וכן הסכימו הרמב"ן והרשב"א, היינו דהם הסכימו כן להלכה, דנאמנות להקל בלא בעל למיאון, אלא דהם סוברים דהסוגיא מיירי בבעל ובלא בעל לכ"ע מהימני, א"כ משמע להדיא מדברי הה"מ דס"ל דסוגיין בלא בעל, ואעפ"כ ס"ל לר"י דלא מהימני, וא"כ י"ל דגם תוס' ס"ל הכי, והר"ן והרמב"ן דס"ל דבדרבנן מהימני ס"ל דחזקות קטנות לא מקרי חזקה כ"כ דעלולה להשתנות מגופא וכמ"ש בזה המהרי"ט ח"א סי' מ"א להקשות על שיטת תוס' עיי"ש, ואף דמדברי תוס' בסוגיין נראה ג"כ דסוגיא מיירי בבעל ממ"ש בד"ה אב"א ר"י וכו' דאפי' למ"ד חוששין שמא נשרו היינו דווקא לאחר הפרק וכו' ולא כתבו בקיצור דבלא בעל לא חיישינן לנשרו כדאיתא לעיל דף מ"ו, וכן ראיתי שהוכרח כן בתשו' מהראנ"ח ח"א סי' ק"ו, והוא כ' דיש לדחות דס"ל דמ"ד חיישינן שמא נשרו ס"ל הכי אף בלא בעל, אלא דרב דימי מנהרדעי ס"ל מהכרעה דנפשי' לחלק בין בעל ללא בעל, אבל לענ"ד נראה הכרח יותר דאם נימא דמוקי לסוגיא בלא בעל, היכי מסקי דאפי' בסתמא ואף באמרת קטנה היא לא ממאני, הא כ' תוס' לעיל מ"ו ד"ה קטנה דבתוך הפרק מסתמא ממאנין, אע"כ דמוקי לסוגיא בבעל, וכיון דהוי חשש דאורייתא לא ממאנין בסתמא. [ועדיין יש לעיין על קושייתם הא בפשוטו י"ל דהכי קאמר ונאמנת לומר גדולה היא שלא תמאן היינו היכי דבעינן בירור לאיסורא כגון בלא בעל נאמני' לאיסור, אבל אין נאמני' לומר קטנה היא שתמאן היינו היכי דבעינן בירור להקל כגון בעל אין נאמנית להקל, וסוגיא מרווחת בלי גמגום,] ומ"ש בדיבור הקודם דליכא לפרושי שומא נינהו ותמאן דהא קתני בסיפא ואין נאמנת וכו', והר"ז מיירי ע"כ בלא בעל דבבעל אף אם נאמין להם דשומא נינהו ניחש דהביאה עוד שערות ונשרו, והב"ש נדחק בזה, יפה כתב מהראנ"ח דמ"מ הי' אפשר לפרש דנ"מ דאי משתכחי תוך הפרק, דהא תוך הפרק לא חיישינן לנשרו, מש"ה הוצרכו להוכיח מסיפא דאין נאמנית עכ"פ משמע דתוס' מוקי לסוגיין בבעל, מ"מ י"ל דתוס' ס"ל ביבמות כשיטת המרדכי דאף בדרבנן לא מהימני, אולם יש לעיין להר"ן והרמב"ן דס"ל דבדרבנן מהמני הא גם בבעל לגבי החשש דאורייתא הוי חזקת פנויי' דלא הביאה סימנים ולא תפסו בה קדושין ושוב הוי דרבנן. ונ"ל דבלא"ה יש לעיין הא ממ"ש הר"ן גיטין ס"פ התקבל בההיא דצא וקדש לי אשה דאפי' באות כל הקרובות לפנינו ומעידים שלא נתקדשו לא מהימני להתירם, והא התם הוי רק דרבנן מקנסא בעלמא כמ"ש הר"ן שם, ואעפ"כ לא מהימני נשים הרי דבערוה אף בדרבנן לא מהמני, ולזה צ"ל לחלק דדווקא הכא בלא בעל דהחשש רק בדרבנן בזה מהימני, אבל בצא וקדש דהחשש בדאורייתא אלא דמדאורייתא תולין להקל, בזה כיון דאמרו חז"ל שלא לתלות להקל הוי החשש בדאורייתא ולא מהימני נשים, א"כ ה"נ בבעל אף דאיכא חזקת פנויי' ומדאורייתא תולין להקל, מ"מ כיון דחשו חז"ל שלא לתלות להקל הוי החשש בדאורייתא ולא מהימני, וכעין זה כתבתי בתשו' אחת לענין מסל"ת עיין שם, ועדיין קשה לי למ"ש הר"ן פ"ג דקדושין במתני' דהאומר קדשתי את בתי וכו' דהא דאין דבר שבערוה פחות מב' היינו רק באתחזק איסורא, ודבר זה תלוי במחלוקת הראשונים ריש גיטין בפירוש הסוגיא דשם הוי דבר שבערוה עיי"ש, [ודברי הר"ן אלו סותרים לדברי הר"ן ס"פ התקבל הנ"ל שכתב להדיא דאף בלא אתחזק איסורא אמרינן אין דבר שבערוה וכו' עיי"ש וצ"ע,] א"כ כיון דהכא בלא בעל נשים מהימני, גם בבעל הא לגבי חשש קדושין דבעלה לא אתחזק איסורא, ואדרבא הוי חזקת פנויי' ומדינא נשים מהימני כמו דמהימן ע"א היכי דלא אתחזק איסורא, ואולי נדחוק דהר"ן דקדושין ס"ל כהמרדכי וגם בלא בעל לא מהימני, ולגבי קדושין דרבנן הוי חזקת איסורא וגרע מן דאורייתא בלא אתחזק והר"ן בחידושי' שכתב דבלא בעל מהימני אזיל בשיטתו בגיטין הנ"ל דאף בלא אתחזק אמרינן אין דבר שבערוה פחות מב' ודוחק.