תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק כ״ג סימן ב׳

ובזה מיושב קושית הרשב"א בשו"ת הובא בש"ך מסוגי' דסנהדרין ל"א דל"ל למגו דאי בעי קלתה תיפוק ליה אף דלא מאמין לדברים דפרוע הלא מ"מ לא גרע מאלו אמר א"י מה טיבו דהשטר פסול, ולפי הנ"ל י"ל דהי' תוך זמנו ובלאו נאמניתו דשליש הי' הדין כמו ביורשי שליש דבתוך זמנו יחזיר למלוה וכנ"ל, וחד מחברייא השיב לי מדפריך רבא לר"נ כמאן כרבא דסבר אותיו' נקנו' במסירה ורבא לשיטתי' דסבר דאדם פורע תוך זמנו לא צריך למגו, ואפשר לומר דרבא לדבריו דר"נ קאמר לדידך דמשמע דס"ל דאין אדם פורע תוך זמנו ונאמנת רק מדין מגו (מדקאמר הימנה ר"נ משמע מדין נאמנות ולא מדין דא"י מה טיבו) כמאן כר' נחמן וכו' גם י"ל דאף דסבר רבא אדם פורע תוך זמנו, היינו במלוה על פה, אבל בשטר כיון דבאמת קשי' א"א דפרעינן מקרע הוי קרע אף דאמרינן אשתמוטי קמשתמט מיני' דעבד לוה לאיש מלוה היינו אם הגיע זמן פרעון, אבל לפרוע תוך זמנו דאינו מחוייב עדיין לפרוע ועושה רק כי היכי דלא לטרדן, בזה וודאי אינו פורע עד שיטול שטרו: ואף דבשליש לא שייך כ"כ שטרך בידי כמ"ש לעיל לשמואל, מ"מ שייך קצת שטרך בידי מאי בעי, דהא באמת לדעת הרשב"א ביורשי שליש וא"י מה טיבו יחזיר למלוה, וע"כ דמסתמ' השטר בתקפו ולא פרע, א"כ יש לומר אף להרא"ש אם הוא ת"ז אף לרבא השטר בתקפו ולא מרעי' לי' לשטר' לומר שפרעו כיון שעדיין אינו עומד לפרעון וק"ל.