תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק כ״א סימן ה׳

והנה מעכ"ת נ"י הביא דברי תשובת צ"צ דהעיד השואל דמנהג בתי דינים בשטרי ממרמי דנאבד מהמלוה דמכריזין כל מי שיש לו שטר בחתימת פלוני יביא שט"ח לבית דין תוך ל' יום, ואם לא יביא יאבד זכותו, והצ"צ הוסיף דצריך המלוה ליתן להלוה שטר פוצוי דאולי יבוא אחר ויטעון שהיה בארץ רחוק ולא שמע הכרוז, ומעכ"ת נ"י דשטרי פוצוי לא מהני כדמוכח בסוגי' דב"ב קס"ט דאמרי' ביני וביני שמיט ואכיל פירי, לענ"ד דבלא"ה יש לתמוה איך מדמינן התם דיני דשטרי מקח וממכר למאי דקי"ל כ"ש הא יש לומר דשני ושני, דדווקא באבד שטרו כיון דעכ"פ הלוה חייב להמלוה לא מפקעי' להמלוה חיובו, ונשאר החיוב על הלוה לשלם ולשמור שוברו, וכן בהא דפרע מקצת חובו לא מגרעינן כח המלוה להחליף שטרו ומחייבינן להלוה לשמור שוברו מה שאין כן ליתן להלוקח זכיות לכתוב לו שטר מקח, י"ל דיכול המוכר לעכב בטענה כל דהוא דחושש שיאבד שוברו, ומחשש הזה מוחה מלכתוב להמוכר שטר מקח, ולזה הי' נראה דלשיטת תוס' בב"מ דאף אם הלה מודה דהשטר בידו, מכל מקום מחייבינן ללוה ליקח שובר, ואם כן י"ל דמדמי' לה דאם תקנתא דשובר אלים כ"כ דאף דהשטר בידו לא מאחרינן הפרעון בשביל כך, ה"נ הי' לנו ליפות כחו דהמוכר לכתוב לו זכותו וליתן להלוקח שובר ואם כן י"ל דהא דאמרינן ביני וביני שמיט ואכיל, והיינו רק לענין זה דיוכל למחות מלכתוב לו שטר מחדש, אבל להפקיע להמלוה חיובו בשביל כך לא מפקעי', ואולם לאינך פוסקים דקיי"ל הכי בש"ע דאם השטר בידו דאין כותבין שובר ליתא לדברינו אמנם בלא"ה י"ל. דהא דאמרי' שמיט ואכיל היינו דלא יהא אפשר לברר אח"כ כמה אכיל וכמה הפסיד.