תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק י״ז סימן ב׳

ומ"ש רומעלכ"ת להוכיח דמספק הוא בדרך פלפול עפ"י דברי תוס' קדושין דף כ"ט שכתבו דמילה שלא בזמנה למ"ד דנוהג בלילה הוי מעשלהז"ג, והקשו המפרשים הא מ"מ אינו דוחה שבת, ולזה כתב מעכ"ת נ"י דהיקשא דזכור ושמור הוי ספיקא דאפשר דההיקש בהיפך כל שאינה בזכירה אינה בשמירה אלא דמחמרינן אנן מספק ואם כן ממילא לענין מילה היינו מחמרי' בהיפוך דדלמא נשים אינם במצות שבת והו' שלהז"ג עכ"ד, שגג בזה דהא מתני' ערוכה שבת ס"ב ע"א ואם יצתה חייבת חטאת, ואם מספק היאך מביאי' קרבן מספק, אע"כ או דבאמת מוכח מזה דלחומרא מקשינן הוא מדה, או אף אם אינם בשמירה, היינו בלאו אבל מ"מ בעונש כרת ובחטאת ישנם דכרת וחטאת לא בעי אזהרה כדאית' פ"ק דמכות י"ג ע"ב, א"כ עכ"פ נסתר דברי מעכ"ת נ"י בישוב קושית המפרשים הנ"ל. ובעיקר קושי' זו ידידי נ"י אף דהקושי' דשים בה הכל בכל עת שאני שומע שאומרים כן בשם המפרשים, אני מתפלא דלדעתי אין כאן התחלת סרך קושיא, דדווקא היכי דהמניעה דאין הזמן מוכשר להמצוה כמו לילה זהו מקרי ז"ג, משא"כ שבת דאין המניעה דאין עתה זמן המצוה, דוודאי אם כבר עבר ומל בשבת אין חסרון בהכשר המצוה כלל דנעשה כהוגן לגמרי, ולמ"ד ימול ארמאי בוודאי יכול למול בשבת, אלא דמשום איסור שבת שא"א לו לחלל שבת, ממילא א"א לקיים עתה המצוה, זה לא מקרי זמן גרמא, דעכ"פ אין שום זמן שיהא אינו ראוי להמצוה בעצמותה, ופשוט וברור: