עשיית המנעל וצורתו עושין אותו מעור טהורה על פי ר"ת והעור יהא קשה קצת אפי' למעלה ויצחצו אותו חליצוה דהיינו להחליקו כאשר עליון של מנעל ואם נתייבש קצת יכולין למשוח אותי כדי שיהא רך ויהא ראוי להלוך בו והעקב תהא קשה יותר כדי שתהא בולטת ק"ו למטה שקורין זו"ל וגוף המנעל יהא שמור וחוברין אותו מבח' ברצועות לבנות וצד השער של עור מבחוץ וצד הבשר לפנים ויענה בו ג' קרסים וג' לולאות שחורין תפורין בו ברצועה קטנה לבנה או נעשים בגוף המנעל בעניין שוה מהודקין היטב ויעשה הקרסי' לצד שמאל והלולאו' לצד ימין המנעל במנעל של ימין ואם הדרך באותן מקום שהרצעני' משנים יעשה כמנהג המקום ואין חילוק אם תפורין בשפת המנעל או תפורין על המנעל והלולאות אין חילוק אם לקח עור כפול' או עושה נקב באותה רצועה קטנה ויזהר שלא יהיו ארוכים יותר מדאי שא"כ אין מהדקים הרגל ע"כ יזהר לתקנו קודם חליצה לפי מידת רגלו של היבם וק"ו גוף המנעל יהא מכוון למידת רגלו לא גדול יותר מדאי שאין ראוי להלוך בו בלא קשירה אפי' ע"י הדחק או צר וקטן שאין ראוי להלוך אפי' ע"י הדחק וטוב שיהא לכל דיין ודיין מזומן ג' מנעולים גדול ובינוני וקטן ולמעלה מן הקרסים יתפור או יקשור רצועות ארוכות לבנו' בין בשפת המנעל בין לתפור' על עור המנעל והמנעל יהא פתוח על גב הרגל שלא יהא לו אזנים ולא יהא לו שום נקב מאחריו ולא מצידיו ולא יהא ארוך עד הארכובה ולא קצר הרבה ג"כ:
תשובות מהרש״ל · חלק צ׳ סימן י״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot Maharshal, Lublin, 1574
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות מהרש״ל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
