תשובות מהרש״ל · חלק צ׳ סימן י׳

אח"כ בא שליח ב"ד ומוליך אותו חוץ לב"ד ופושט ממנו בתי שוקיים ואנפלאות ורוחץ רגלו בחמין שלא יהא שום טיט עליו ומנגבו וכרכו אותו במפה והולך בה אל הדיינים שלא לטנף את הרגל ואח"כ מושיבו אותו על הספסל ולוק' המכה ומנגבו יפה ולוקח המנעל ובוד' בו שאין בו שום דב' המפסי' חתיכ' בגד או טיט ונועלו ומכניס הקשרים בלולאות ואח"כ לוקח הרצועות ארוכות ומשליך הרצועות של ימין בשל שמאל והשמאל לימין וכורך סביב המנעל מלמעל' תוך הג' קרסי' עד למטה על גב הרגל הרחב שהוא פתוח ושם קושר קשר ועניב' בחוז' ומצוה אל היבם לילך בו ג' או ד' פסיעות לראות שהוא שלו גם לידע שהוא מכון לו לילך בו בשופי אח"כ מעמידין היבם אנל הכותל או עמוד שישעון עליו כדי שיוכל לרחוץ ולנעול בכח על הארץ ומ"מ לא ישען כ"כ שאם יטול משענתו אז יפול דא"כ לא הוי בעומד וחליצה עמידה בעינן ואז הרא"ש של הדיינים לומד וחוזר עם האשה עד שתוכל לומר מעצמ' אותם שתי תיבות מבחוץ לא אבה וכמו כן לומר עם האיש' אותם ב' תיבות ולא חפצתי ואח"כ מקרה לה מלה במלה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל ואח"כ בפעם אחת במרוצה לא אבה והיא אחריו תאמר לא אבה בנשימה אחת ואח"כ יבמי ואח"כ מקרה אל היבם שיוכל לומר אותם ב' תיבות במרוצה לא חפצתי ויאמר לה היבם אחריו מעצמי בנשימ' אחת לא חפצתו ואח"כ לקחתי ואח"כ יאמר אל היבם להציג רגלו בשוה על הארץ רק שינעוץ עקיבו בכח על הארץ והיבמה תשות עצמה סמוך לארץ רק שלא תשב ותתחיל בראשונה להתיר עניבו' הקשרים והקשר של הרצועות בימין שלה ולא בימין של עולם ואם היא גידמת מתרת אף בשיניה: