תשובות מהרש״ל · חלק פ״ה סימן ט׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

האידנא חצר שיש לה ב' פתחים או בית הפתוח מב' צדדין אין צריך להדליק אלא בפתח אחד ולא כדברי הטור: אסור להשתמש לאורן בין תשמישי רשות בין תשמישי מצוה ואף תשמישי ארעי כגון הרצאת מעות אסו' מאחר שמקרב ידו אל הנר אבל שאר תשמישי ארעי שרי: מדליקין מנר לנר ואפי' ע"י קינס שרי לפי סוגיא ההלכה המחוורת רק שעל פי התוס' ראוי להחמיר וצריך להזהיר כשיכבה השמש שמדליק בו הנירות שלא ידליקנו מן הנירות אלא מנר של חול ובב"ה אין צריך להזהיר שכל הנירות שבתוכ' קרויין נר מצוה ומ"ה יש למחות ולגעור אות' שמדליקין נירותיהם ע"י שפחות מנר ב"ה חוץ ממ"ש דשרי משו' מבואות האפילות וע"י כך זכה שאול למלכות כו' ונר של הבדלה קרוי נר של מצוה אבל אחר שהבדיל עליה כבר עבר מצותה ויכול להדליק ממנה דאפי' נר חנוכה אחר שיעורו שוב אינו קרוי נר של מצוה: מאחר דפרסומי ניסא עדיף מהאי טעמא כשחל ר"ח טבת בשבת מפטירין בנרות דזכריהו ולא בר"ח ועוד משו מאי דסליק דהיא בפרש' נשיאי' שקורין בחנוכה שהרי מקדימין פרשת ר"ח משום תדיר ושאינו תדיר תדיר קוד' וכן הדין בכל הפטורות חוץ מאחרי מות וקדושים והארכתי בעניין אלא שאין כאן מקומו: הרואה מברך בליל ראשון שתים ובשאר לילות אחת כו' פי' המחוור שהוא בדרך וכגון שלא הדליק ואינו עתיד להדליק בביתו אפילו הדליקו עליו בבית לא איכפת לן בזה אלא צריך לראות ולברך אבל היכא דמשתתף בפריטי עם בעל הבית ושומע הברכה חשבינן כאלו הדליק בעצמו לעניין זה שאינו מברך ברואה: והיכא דלא הדליק בראשון ולא שמע הברכה אז יברך בליל שני שהחיינו בין להדלקה בין לראייה: נוסח הברכה להדליק נר שלחנוכה מלה אחת ולא של חנוכה שתי מלות והטעם כתוב בפנים ויברך כל הברכות עובר לעשייתן ומיד אחר גמר הדלקת הנר הראשון שהוא עיקר יאמר הנירות הללו ויגמור ההדלקות בעוד שאומר הנירות כו': וזו נוסחה הנירות הללו אנו מדליקין על התשועות ועל הניסים ועל הנפלאות שעשית לאבותינו ע"י כהנך הקדושים וכל שמונת ימי חנוכה הנירות הללו קדש הם ואין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותן בלבד כדי להודות לשמך על נפלאותיך ועל ניסך ועל ישועתך: לא תשנה ולא תוסיף ולא תגרע והטעם מפורש וסימן ל"ו תיבות לבד הנירות הללו כאלו אמר הנירות הללו ל"ו הן: נר חנוכה שהותיר ביום ראשון מדליק בליל שני ובסוף אין לו תקנה כלל וגם להשהותה אסור משום תקלה ומכל מקום לא נקרא דבר שאין לו מתירין ובטל בששים אבל פחות מס' אין לו ביטול אפילו על ידי הדלקה והא דפסקינן לעיל אחר שהדליק שיעורו שמותר לכבותה ולעשות בה מה שירצה היינו דאיגלי למפרע שנתן בה יותר מכשיעור אבל היכא שלא נתן אלא כשיעור וכבה או שהפתילה היתה רע ומסכסכ' כה"ג אסור: אין מדליקין בנר ישן של חרס והטעם משום מאוס וה"ה נר של שבת העשוי לכבו' על שלחנו והמדליק בפמוט' שקורין לאמפא צריך לתלותה בטפח הסמוך לפתח ויתחיל מנר האמצעי שהוא הסמוך לפתח ויסבב לצד ימין אבל המדקדקים נזהרי' שלא להדליק בפמוט' שאין בה הידור לנירות חנוכה: נר שיש לו שתי פיות עול' לשנים או לב' בני אדם ואם מלא קערה שמן והקיפוה פתילו' לעולם אינו עולה לכמה נירות אפי' הרחיקה הרבה אם לא בכפית כלי ולפעמים בלא כפיית כלי אפילו לנר אחד אינו עולה א"ל הרחיקה כראוי בסתם נר שיש לה שתי פיות שאינו פחות מכאצב' אבל אם הרחיקם כראוי אינו נעשה כמדורה אלא שאין יוצא בה אלא בנר אחד ולא כדברי הטור: אין להדביק יחד נירות של שעוה אפי' אחר ברכות' משום דהוי כמדורה: שמן זית מצוה מן המובחר היכא דשכיח וא"ל דנמצא שמן זית יקח שאר שמנים אבל משומן וחלב נראה דיותר יש הידור מצוה בשעוה וכן המנהג ומצוה לקנות שעוה מן הצדקה ממה שנטף מן נירות ב"ה מאחר דאתעבוד בהו חדא מצוה וישמור בזה שלא יקנו שעוה מנירות של בתי תיפלות שלהם כי אעפ"י שנתבטל גמ"מ מאוסים הם לתשמישי מצוה:
נחלת הכלל · Teshuvot Maharshal, Lublin, 1574

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות מהרש״ל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.