תשובה יראה שאסור לקרותו לס"ת ואין לדמותו' לעובדא דר"ת כשהיה אבל ולא קראו החזן ועלה מעצמו ואמר כיון שהורגל כך לקרות שלישי בכל שבת הרואה אינו עולה אומר שבשביל אבילות הוא נמנע והוי דבר של פרהסיא ה"נ מאחר שרגילין במילה לקרות אבי הבן בשבת הוי כפרהסיא אם אינו עולה אינו דומה דהתם כל שבת ושבת היה עולה אבל אבי הבן הזה יש כמה שכתו' שלא עלה לתורה ועוד התם הקריאה לר"ת חיוב' דרמי עליה שהי' מן החיוב לקרותו בתחיל' כדאיתא בפ' הנזקין אחרי הכהן ולוי מי קורא ת"ח הממונים על הציבור אבל הכא שאינ' אלא מנהג במקצת מקומו' ולאו חיוב' הוא א"כ לא מחזי כפרהסיא אם אינו עול' ואפי' למאן דשרי לקרות האבל במקום שיש לו קבוע כגון סיום או מקום כהן שאם אינו עולה הוי כפרהסי' שאני התם מאחר שקנה כבר מקום כהן או סיום א"כ הוי מצוה המוטלה עליו והוי בפרהסיא אם אינו עולה במקום קביעתו אבל הכא אין לו מקום קבוע שיהא מתחזי כפרהסיא אם אינו עולה וכן יש לדחות נמי הא דר"ת משו' שהיה לו מקום קבוע ושלישי ועוד הא מילתא דר"ת חידוש הוא ומחידוש לא ילפינן ולא שמעתי נוהגין הן בזמנינו שהרי אפי' אם האבל כהן ואין כהן אלא הוא שצריך לעלות אפ"ה כתבו בשם הר"מ שטוב יותר לומר לו מקודם שיצא מב"ה וכן יכול לעשות כל ת"ח וא"כ ג"כ אבי הבן פשיטא שאינו עולה הנלע"ד כתבתי דברי שלמה לוריא:
תשובות מהרש״ל · חלק ע״א סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot Maharshal, Lublin, 1574
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות מהרש״ל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.