תשובות מהרש״ל · חלק ס״ט סימן ד׳

תשובה נראה בעיני פשוט שאין לכופו ליתן גט כי תקנת הגאוני' שבבבל שהבי' מהרי"ח לא נתפשטו וכל האחרונים חלקו בדבר וכן אנו נוהגים שלא לכופו אפי' הוא עובר חרם או נשבע ואינו מקיים כי דווקא באשה חשו חכמים בזה ולא באיש וגדולה מזו כתב בהג"ה מיימונ"י בשם מהר"ם דאפי' עובר על דת או משומד אין כופין אותו להוצי' ותדע מדלא מנה רשע שכופין אותו להוציא וטעמא דטב למיתב טן דו כו' אם לא שקבל עליו בחרם שלא להכותה או שלא להקניטה ע"כ ואף שנוכל לומר שחרם זה שקבל הוא כנגד דידיה שלא יאבד את ממונו וזמנו בשחוק ושכרות וכמה יקניטה יותר מזה מ"מ אין דעתי מסכמ' לכוף בגירושין א"ל כראייה ברורה ולא לדמו' מילתא למילתא מאחר שיש לבעל דין לחלוק ולומר מאחר שבתוך אותו כתב קישור על השחוק לא נמצא שיהא תלוי בדידה אלא בדעת חמיו ועוד שמא דוקא להכותה ולהקניט' מעצמו קאמר ע"י שמגרה בה מדון ולא במה שיהא קניטה מעצמה ואם כן יאמרו ח"ו גט מעושה הוא אבל אם יברר עליו מעשה חיתוך ח"ו והדומה לו שהו' מזיק ומסכן את עצמו והמצורף לו אין לך מום גדול מזה ופשיט' שיכולין לכוף אותו ולהוציא א"ל שיודה על פשעיו ויקבל תשובה ויתן אמתלא לפשעיו ולא הורגל בכך אלא שמקרה לא טהו' בא לידו ג"כ אין כח ביד המור' לכוף אותו לגרש.