תשובות מהרש״ל · חלק ס״ה סימן ד׳

לבי הוגה וחורש לעמוד על העיקר ושורש על בד ובד שאני דורש בין הדביקים להפריש וכל הירא וחרד ראוי להחוד ולינת בינה יתיר' למנא כח דהיתרא וכח ב"ד יפה להחזיק הרפה העני העלוב שנשא הוגנת בת הגוני' בדעת שלימה ושהה עמה ימים ושנים והוליד ממנה זרע אבל לא נתקיים לאחר זמן פגע בה מידת הדין בעו"ה ונשתט' ובהדי כבשי דרחמנ' אין להרהר אנא ואנה ועל כל זאת גילגל עמה כמה שני' ובקושי הפרישוהו ממנה שלא יתיחד עמה כי אין היתר לאיסורה בבדיקת פקחות ולא בהרגשה זה העלוב עומד וצוח אוי לי על אשתי אוי לי על אחרת ואינו יודע היאך לפטור זאת בגט א"כ ישב אצלה כל ימיו ויבטל וכגון זה לא צריכא רבה עצה וגבורה שלא ילך זה בלא ולד לקבורה לכן רבותי יפתח דבר זה בגדולים כמותכ' מורי הר"ר אפרים הישיש ומורי הר' אליעזר בן רבינו יואל לברר לנו מה חשוב יודעת לשמור גיט' דשוטה ובאתי לדון לפני רבותי לפי עניותי מדאמר רבא מעדותו של ר' יוחנן בן גודגדא אמר לעדים ראו גט שאני נותן לה וחזר ואמר כוסי שטר חוב זה מגורש' לאו אר"י לא בעינן דעת ב"נ לא בעינן דעתא אלמא דבדעתא קלישתה שאינה יודעת טיבו של שטר מהו אלא כשיתנוהו לה תשיאנו בחזקת נייר בעלמא סגי והא דקאמר באמ' לה שטר חוב קמ"ל דאפי' בפיקחת אע"פ שמתגרשת בעל כרח' כשקיבלתו לשם שמירה בעלמא סגי ולהכי נקט שטר חוב שכן דרך פיקחין לשמור ולא נייר בעלמא או אם זרקו בתוך מצירה המשתמר' והיינו דאמר ר"י דבר תורה שוטה מתגרשת מידי דהוה אפיקח' בעל כרח' ומוקי לה ביודעת לשמור את גיט' וקמ"ל דמשלחת ואינה חוזרת לא בענן דעת' בגיטה אלא דעת שמירה דמי שיש לה דעת שמירה יודעת להבין כשאומרין לה אל תחזרי לבית פלוני עוד ויודעת לשמור קידושין דתנן בפ' ב"ש כל תינוקת שאינה יכולה לשמור את קידושיה אינה צריכה למאן מפורש בפ' המקבל דהיינו צרור וזרקו אגוז ונטלו בתו' דגיטין נמי איזו קטנה שיודעת לשמור את גיטה כל שנותנין לה גיט' או דבר אחר ומחזירתו לאחר שעה איזו היא קטנ' שהיא צריכ' להתגרש כל שנותנין לה גיט' ודבר אחר עמו והיא מוציא' אותו לאחר זמן ופי' היינו דאמר בפר' המתקבל כל שמשמרה דבר אחר מחמת גיטא ומסיק כל שמבחנ' בין גיט' לדבר אחר ונראה פי' כשתובעין ממנ' גיט' מוציאה היא גיטא וכשתובעין ממנה חפץ אחר מוציא' היא החפץ ולאו דווקא גיטין נקט אלא ה"ה שאר שני חפצים אלא משום דשקיל וטרי בגט נקט גיטה כה"ג חשיב יודעת בטיב שמירה אם גט גט אם קידושין קידושין ובפר"ח מחליף הגירסה בפרק המתקבל דאמר רבא ג' מידות בקטן צרור וזרקו אגוז ונוטלו וכנגדו בקטנ' מתגרשת בקדושי אביה הפעוטו' מקחן מקח וכנגדו בקטנה מתקדש' למיאון ומיסתבר כגירסתו דפועיטו' אית להו דעת צילת' טפי מבגירושי' דמתגרשת בעל כרח' מיהו לכל הגירסות יש לכוין דעת המתקדשת למיאון כדמפרש בירושלמי כל שנותנין לה גיטה ודבר אחר עמו ומוציא' אותו וזו מדע' לשמו' את גיטא לאחר זמן דנראין הדברים דלעניין שמירה גיטה דשוטה לא בעינן דעתא צילותא כולי האי כמו בקטנ' המתגרשת בקידושי אבי' משום דזו הגיע לכלל שנותי' ונראה דגדולה שיש לה דעת פעוטו' הרי היא כפיקחת לכל דבריה אפילו לקבל קידושיה תולה והכי מוכיח בפ' מי שמת הגדול בן עשרים אפילו אינו יודע בטיב משא ומתן כו' הילכך מדעת לשמור את גיט' דשוטה מסתבר דסגי אפי' בצרו' וזרקו ולכל היות באם נחנ' בין חפץ לחפץ בשע"ש מחזירתן ואם יודעת זו ובקיא' בשמיר' כזו אכתי לא ידענא במה יש להבחין אם יודעת לשמור עצמה דמדרבנן אינ' מתגרש' ונראה דר' יוחנן דאמר בפ' מי שאחזו חולקין עליו חביריו על רשב"ג לית לי' דר' יצחק דאמר יודעת לשמור גיטא ואינ' יודעת לשמור עצמה מדרבנן אינ' מתגרשת אלא סביר' ליה דלא גזרו בה רבנן דהאי דמוקי מתני' דבפ' חרש דקתני גבי דידי' נשתט' לא יוציא' עולמית וגבי דידה קתני נשתט' לא יוצי' ולא קתני עולמי' אלא ש"מ דמדרבנן לא גרשה הוא מפורש מאי עולמית אע"ג דיכול לדב' מתוך הכת' והכי מוכי' בירושלמי בפר' חרש דהך דר' יצחק לאו ד"ה דגרסי' אמתני' דנשתט לא יוציא ר' ינאי אומ' משו' גדירא כמדומה דה"פ דמתני' מיירי מדרבנן וכשיודעת לשמור גיט' וגדרו גדר שלא תצא ינהגו בה מנהג הפקר ר' זעירא ורבי איל' תרווייהו אומר' כשאינ' יכולה לשמור גיטה פי' ממתניתין בשוטה שאינה מתגרשת מן התורה כגון שאינה יודעת לשמור את גיט' אבל מדעת לא גזרו למנהג הפקר ר' נחמיה בש"ר עוקבא בש"ר יוסף אמר תלת פי"ג דברים בניהם אם עבד וגירש מ"ד משום גזירה אסור מאן דאמר משום שאינ' יודעת לשמור גיטה וזו יודעת לשמור את גיטא פי' מאן דאמר מדרבנן אסור אפי' בדיעבד ומאן דלא גזר אפי' לכתחילה שרי הרי אחד מג' דברים השיני יש לה אב ויכולה היא לשמור את גיטה פי' אפילו היא אינה יודעת לשמור יש לה אב הוא ישמור גיטה ומתגרשת למאן דאמר לא גזרו ולמאן דאמר גזרו לא תתגרש השלישי פעמי' שוטה פעמי' חלומה מאן דאמר משום גרידא אסור למאן דאמר שאינ' יכולה לשמור את גיטה וזו שיכולה לשמור את גיטא מגורשת משמע אפילו תקבלנו בשעת שטות הואיל ויש לה עדים של שמירה ועוד הגט בידה בשעת חלומה מתגרשת ואם הפי' כמו שפירשנו כדיי הן ר' יוחנן ור' זירא לסמוך עליהן בשע' הדחק שגם זו תתגרש ואם יש גימגומי' בדב' יסכימו רבותינו עם התרת החרם ויתירו כמו כן שישא זה אחרת ונסמוך על זה שהלב נוטה שבלא היתר חרם היה רשאי לישא אשה אמרת מכ"ש בגט זה חדא דמעשים בכל יום בימינו דבנות ישראל היוצאין לתרבות רעה בעליהן נושאין אחרת אעפי' שזאת אגידא בו אפילו במקום שהי' תקנ' לדבר שהית' מקבלת גט ע"י שתדיר וכ"ש זאת שכל תקנו' שידענו להפך בהן הפכנו ועשינו הרי על זאת ועל כיוצא בה לא פשטה תקנ' הגאון מאור הגולה ואע"פ שיש להשיב זאת גבי יצאת לתרבות רעה נאסר' עליו עולמית אפי' אם תחזיר בתשוב' אבל שוט' אם תשתפ' מותר' לו מ"מ גם היוצאת לתרבות רעה כשיר' היא ואגיד' וכשנושא אחרת הרי יש לו ב' נשים אבל גט של שוט' אפילו אם יש ספק בדבר מהני שהרי אם תשתפ' ובא להחזיר' צריכא קידושין כמו בתחילה בפנויה בעלמא ואם לעניין קידושין מהני ליתן לה דין פנוייה כ"ש להתיר בעלה באשה אחרת על ידי התרה חרם ואם ליבנו נוקפינו להתיר דבר שהיא במניין הגאון הגדול והלא אין אנו מתירין כי אם לרווחא דמילתא אם קבלת הגט מגומגם קצת ועוד לא והא אלא נדר שהודר ברבים שאין לו הפרה ולדבר מצוה יש לו הפרה דאין לנו מצוה גדול יותר מפריה ורביה שמצינו שדוחה עשה דמי שחציו עבד חציו בן חורין כופין את רבו ועושין אותו בן חורין משום לא תוהו בראה ועוד הא דאמרינן דצריך מניין גדול להתירו היכא דבאין להתיר ולעקור כל התקנה לגמרי אבל לצורך שעה נראה דיכול להתיר קצת דהא ר' מתיר את הפת היכא דליכא אלא פלטר ישראל אע"ג דפת הזה במניין י"ח דבר הוא כ"ש הכא שאין מתירין אלא לזה שעקר אסמכתינו על הגט ואומרים נמי בשמעת' קמיית' דנידה אע"ג דבית שמאי עשו סייג לכל התור' כולה במקום ביטול פריה ורבי' לא עשו סייג כ"ש שהנדון לפנינו לא כיון הגאון לגזור מעולם ומנינו כמה פעמים שהקילו אפי' משום עיגונ' דאשה כ"ש דאיש דצערו מרובה ומצווה על פריה ורביה ומה שלא הוזכר עיגונו של איש בימיה' לא משתכח קוד' גזירת הגאון חוץ האומר צא וקדש לי אשה יאסור בכ' הנשים שאין תקנה לדבר ואתם רבותיי מליאי דבר כחכם גבר ותחושו תשובתכם ולולי חבירי ר' דוד שמוביל היה דעתינו להשכיר שליח מיוחד ועל פיכם נחי' ושלום ישיבתכם יגדל ויצליח בחשק תלמידבם שמחה בר שמואל: