וברכת מתיר אסורים נוהג אני לאומר' קודם זוקף כפופים וכן הוא בהדי' בגמ' וז"ל תריץ ויתיב לימ' מתיר אסורי' וכי זקיף לימא זוקף כפופים וכן גירסת כל הפוסקים ולפי דעתי מה שכתב רבי עמרם כיון שבירך זוקף כפופים אין לבדך מתיר אסורים היינו פירש לפי שאינה כסד' ואין זה מהנהגת עולם שיזקוף ואח"כ יתרץ דבודאי כב' תירץ אבל לא עלה על דעתו שלא לאומר' כלל והטור לא רק בדבריו וברכת הנותן ליעף כח גם איני נוהג לאומר' מאחר שלית' בתלמוד בבלי ולא בתלמוד ירושלמי וכן שום מחבר לא הביאה אלא שהטור כתב טעם על סידורי אשכנז שנתקנה על פי המדרש חדשים לבקרים כו' ותימא הוא שהרי כתב האשר"י להדיא במסכת בכורות מיום שנחתם התלמוד אין רשות לשום אדם לתקן ולהוסיף ברכה חדשה אף לגאונים לית להו רשות ומ"ה נרא' שלא לאומר' וכן כתבתי בחבורי הגדול פ"ק דכתובות:
תשובות מהרש״ל · חלק ס״ד סימן י״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot Maharshal, Lublin, 1574
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות מהרש״ל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.