תשובות מהרש״ל · חלק ס״ד סימן י״ב

ובברכת המזון לא אמר בוראינו אלא האל אבינו מלכינו אדירנו גואלינו יוצרנו כו' והטעם לא שמעתי ואפשר דחדא מילתא היא בריאה ויצירה ולמה לי למידכר תרווייהו ותדע שהרי בפיוס הסליחות שאומרים בבוקר באשמורת ומזכירין בסוף העניות אומרים ענינו אבינו ענינו ענינו בוראנו ענינו כו' ע"ד האלף בית וכשמגיע ליו"ד אומר ענינו יודע יצר ענינו ולא אמר ענינו יוצרינו ענינו והיינו מאחר שכבר אמר בוראינו ואולי יש בו בינה פרטית שהיציר' נופל על דבר גוש וגסות כחומר האדם והדומה לו והבריא' נופל על הדקות ועל הנפש וקרא משמעו כן שהרי כתיב בתחילה ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים וגו' שהוא הנפש והשכל ואח"כ אמר ויצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה שהוא חומר הגס ואף שמצינו נמי ויברא אלהים את התנינים הגדולים אולי לרוב חריצתם וחדות' וערמת' נאמר אבל על כל פנים שמענו שיותר שייך לומר יצירה על הגוף מבריאה וכן לומר בריאה על השכל מיצירה אף שיש מפרשים להיפך שבעים פנים לתורה וזכר לדבר יוצר הרים ובורא רוח אם כן ברכת המזון שהוא שביעת הגוף והחומר מזכירים יוצרינו ובעניין הסליחו' שמבקשי' רחמים על נפש החוטאת אומרים בוראינו.