תשובות מהרש״ל · חלק נ״ט סימן ג׳

וכל זאת עשה כדי להכלימה ולפוגמ' ובמע' שגדול עונו מנשו' הלוא הזהיר רבותינו על ככה במסכת כתובות שאפי' במקום מצוה כגון לשמח חתן וכלה אסור כו' הכל יודעין כו' ואמרו כל המנבל פיו אפי' גזר דין של שבעי' שנ' נהפך לרע ק"ו ניבולי של קלון ודופי הלבנת פני רעהו עד בכי ואשרי לה שבכת' על גודל צערה מרו' צניעו' וכשירות' אבל לאותו יקר היה ראוי שיבכה על נפשו ועל רוב עונו. גם מה שאמר שהיא לוקחת מן הבעילה ג' זהובים אדומים הדבור יורה שדימה אותה למטרונ' זונה ח"ו ואף שמתרץ דיבורו שעל הבעל קמכוון ס"ס ש"ר של קלון יחס לזר' דאברה' אבינו הו' שהאשה תמנע תשמיש המיטה מבעלה עד שיתן מוהר וק"ו עם הטבילה שהרי טבילה בזמנה מצוה וכן צוה ר' שמעון ז"ל להטביל בתו אפילו בחורף ובעלה לא היה אצלה כ"ש כשבעלה אצלה וכזאת לא תהא בישראל. ולכן אני אומר שאותו יק"ר נבלה עשה בישראל הכזונה יעשה את אחותינו ויקר בעניו המות לחסדיו כי גנה מקור חסד.