תשובות מהרש״ל · חלק נ״ה סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

אף כשכבר קראתיך ולא עניתני כראוי אלא כענה אוי"ב מן הסערה והרימותה תלונתם על המזהירים והמזכירים לפניך נפשות ביתיך וכ"ש ע"י המוכיחים הרימות נס לבלתי נסות עליך ואף עתה מיסתפינא שאקרא ולא תעני' אכן הוכיח תוכיח את עמיתך הכריחני לבא עד הלום כי ארז"ל שיעור הוכחה עד הכאה לדברי רב ואף דהלכה כר"י לגבי רב ושמואל כדאיתא בפר' מי שהוציאוהו והוא פליג ואמר עד נזיפה שהיא קלה יותר מדברי שמואל דאמר עד שיקללו מ"מ הרמב"ן פסק כרב ואף שהסמ"ג כתב שלא נתברר טעמו אכן נ"ל טעמו דהלכה כהמחמיר מבכולן שלא לדחות העשה של הוכיח תוכיח שהיא מצוה שיש בה עיקר ויסוד ויתד גדול לחיזוק דתינו ועליה הפליגו רז"ל במי שיש בידו למחו' ואף על הספק נשמעין אמרו רז"ל בפרק במה אשה אם לפניך גלוי לפניהם מי גלוי גם נראה דלא פליגי הני אמוראי ארב אלא בסתם אדם בינוני שהם בחזקת אינם נשמעין למוכיחים דאפילו בדורות הראשונים אמרו תמה אני מי שיכול להוכיח בדור הזה אם יאמר לו טול קסם כו' אכן כת"ח ותיק כמותך שהוא בחזקת הנשמע למוכיחים כבן יוס"ף מודי' כ"ע לרב דהוכיח תוכיח אפי' מאה פעמים עד שיכנו ולא עד בכלל.
נחלת הכלל · Teshuvot Maharshal, Lublin, 1574

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות מהרש״ל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.