תשובות מהרש״ל · חלק נ״ד סימן ג׳

ואף שלכאורה יראה לומר דמנהג ישר הוא וניתי בק"ו מה בין המצרים שלא החמירו רז"ל לאסור אבילות בשום דבר ואפ"ה יש פרושין שמונעין מבשר ויין אחר ט"ב עד שבת נחמו שמצינו לרשב"ג במסכ' תענית דאוסר כל דבר באותה שבוע כמו לפני ט"ב נהי דהלכה כר"מ דשרי ס"ס שיש לפרושין למנוע ולא היא דרשב"ג אינו אוסר אלא משום אבילות בשבוע שחל ט"ב כתובה ואינו מחלק בין קוד' ט"ב לאחר ט"ב ומאח' שאין אנו תופסין כרשב"ג שהרי אנו נוהגים הית' בכל דבר הנוהג לפני ט"ב א"כ מאחר שכבר בטלה שבוע של ט"ב למה למנוע מבשר ויין אינו דומה לבין המצרים שהן גופא ימי אבילות ואתחלתא דפורענות כדאיתא באיכה רבתי שהזהירו עליהם בשמירה יתירה מה שאין כן אחר ט"ב ועוד מאחר דאיסור אכלת בשר ושתיית יין הוא משום צערא בעלמא וכדי שלא ישכח רישו ומצוה שיזכור חורבן הבית ויצטער עליו כאשר כתב הטור וא"כ מאחר שעבר ט"ב ויומו ואינו מחויב עוד להזכיר החורבן ואדרב' יומי דנחמה הוא לדידן דק"ל כר"מ וכן אנו נוהגים א"כ לאיזה סיבה ימנע מבשר ויין וכ"ש לפי' הרא"ש שפי' הטעם לאיסור בשר ויין משום שבטלו הקרבנות וניסוך היין וא"כ לפי זה ראוי לאסור עד שחרב המקדש ואחר החורבן למה יאסרוה ואפילו לרשב"ג שאוסר בכל השבוע שאח' ט"ב משו' אבילו' אינו ראוי להחמי' בבשר ויין שהרי אכיל' בשר ושתיית יין אינו תלוי באבילות כלל ועוד נראה דאפי' בא אחד להחמי' ולאסו' בשבוע שחל ט"ב עד השב' בכל מילי כרשב"ג דלא יאות עביד כדאית' בפ"ק דברכות אמ' ר' טרפון אני הייתי בא בדרך והטיתי לקרו' כדברי ב"ש וסיכנתי בעצמי מפני הלסטי' א"ל כדאי היית לחייב בעצמ' שעבר' על דברי ב"ה ופי התו' אע"פ שהחמי' על עצמו לעשות כב"ש וב"ה ג"כ מתירי' לעשו' בב"ש להטות ולקרות מ"מ מאחר שבא לכוין ולעבור על דברי ב"ה נגד הלכה אפי' הוא להחמיר חייב מיתה כדאיתא התם וה"ה הכא דקבעו הלכה כר"ם והוא בא להחמיר כרשב"ג להתאבל יותר מדאי וכ"ש לסגף את גופו בכדי שנקרא חוטא ושיש למונעו מן המנהג הרע והמנהג נתפשט בו ע"י שטו' שרוב פעמים חל ט"ב ביום ה' שאסור כדין עד שבת ואף ביום ג' יש שמשום קמצנות ממתינין עד שבת ומזה נתפשט המנהג וא"כ אפי' התרה אינו צריך כדאית' בירושלמי בפ' מקום שנהגו כל דבר שאינו ידוע שהוא מות' והוא טעה בו באיסור נשאל לחכם ומתירין לו פי' בלא פתח וחרטה כאשר פי' הרא"ש להדיא: דברי שלמה בן מהר"ר יחיאל לוריא הנקרא שר יצחק: