תשובות מהרש״ל · חלק מ״א סימן ב׳

תשובה יראה שאין כופין אותו לגרש אלא אותו השנוים בהמדיר אבל לא היכא שטוענת מאיס עלי אפילו נותנת אמתלא לדבריהם ח"ו באיזה מעשים שאינם הגוני' וראויה לבר ישראל לא זו היכא שאין בידיה לברר אלא אפילו בירר' עליו שנחשד בכך או בשאר דברים הגרועים מזה שטוענת אין בידינו לכופו כמו שכתב בהג"ה מיימונ"י בסוף אישות בשם מהר"ם דלא מנו חכמים רשע שכופין אותה לגרש אלא עוברת בדת לגבי דידה ולא גבי דידיה והוסיף שכתב אפי' משומד אין כופין אותו אם לא שעבר על הדת נגדה כו' וגדולה מזו כתב בתשובה מיימונ"י שאפי' הוא יכול להוציא' אם היא עוברת על דת משה ואין מנכין לה מה שהוא ג"כ עובר על החרמו' החשוד לדבר אחר אינה חשוד לכל התורה כולה ומוציאה בע"כ ואף שפסק בא"ח שכופין את המשומד להוציא ע"י גוים כגון שיאמרו לו עשה מה שישראל אומרי מ"מ נראה דלא פליג אדברי מהר"ם דדוקא משומד שיצא מן הכלל ואי איפשר שיכול לקיים שאירה כסות' ועונתה כראוי כדת יהודים כה"ג הוא שנהגו לכוף ע"י גוים כדפרישי' אבל כל זמן שלא נטמע ביניהם אפי' הוא משומד לכל התורה כולה אין כופין אותו מאחר שיכול לקיים שאירה כסות' ועונת' כראוי וגם אולי על ידה יתחרט ויחזיר למוטב ובזה יתיישבו דברי מהר"ם שכתב שאין כופין כלל אפילו משומד אבל פשיט' שאין כופין בעל עבירות וק"ו בנו של ק"ו היכ' שאינ' יכולין לברר.