תשובות מהרש״ל · חלק ל״ה סימן ב׳

השיב ראובן לשמעון מעולם לא עלתה על דעתי להסיג גבול לשום בר ישראל רק שמנהג הוא מכת מדינה שכך עשו לנו מקדמ' דנא שהיה היין תחת ידי עם חבירי ועד הנה לא חזרה רוח' לנדנה שלא יכולתי למחות וזולת זה כך המנהג במדינה במכסים ויין שרוף שאחד קנה אותו לזמן קצוב ואח"כ מקדים חבירו ומעליהו בדמי' וקנהו או מפייס לשר שישדלו לידו וכן עשו רבי וגדולי' לפני ואפי' הכי לא עלת בלבי לעשות כזאת ושמתי ידי למופי' אלא שהעירונים והשופט שלחו אלי ולחבירי שנבוא אליהם ושנקנה מהם היין וכך היית' הסיבה בעת שקניתי עם חבירי מן השופט והעירוני' מוסטאבי ופאמרנא הבטיחו אותנו מעצמן שימכרו לנו ג"כ היין שרוף כאשר יש לנו עד מהימן על ששמע זאת מן השופט והנה הית' הסיבה שרצה איש אחד לקנות היין מן השר ע"י עירון אחד ואמר שיעליהו בדמים ויתן שוחד לשר עד שימכור לו והשיבו העירון שלא יוכל השר למכור אותו בלי רשות העירוני' ובכ' הגיד זה העירון כל המאורע לעירוני' אזי נתקבצו כולם ושלחו לקרוא אותי עם חבירי שנבו' אליהם והגידו לנו כל המאורע ושאלו אותנו שאם אנחנו רוצים לקנות אזי הם רוצים למכור לנו כאשר הבטיחו ובשרו לנו מתחילה כשקנינו מהם מוסטבי' ופאמירני ועל פיהם קנינו מהם היין וכתבו לנו ארנדא על ג' שנים וחתמו בחותם העיר ונתנו אותה לנו בידינו וכאשר נתנו בידינו אמרו אלינו הראו לנו הארנדא ונראה בה דבר א' וכאשר נתנו להם אז השיבו לא נחזור אותה לכם עד שתתנו לנו לכל אחד ממנו ד' אמות לינדי"ש כי כן הוא המנהג לשופט ולעירונים ואז לקח עירון אחד הארנדא ושם אות' בתיבתו ולא בתיבת העי' באמרו הרי היא ברשותי ביד נאמנות מידכם ואין עוד כח לאיש אחד לקנות היין ואפילו אם רצה להוסיף רק מיד כאשר תתנו לנו את שלנו אזי אחזיר לכם הארנדא וכאשר התפשרנו עמם אזי בא שמעון עם חברות שלו והיו משתדלי' בכל כחם ויכולת' עם השר בשחדים גדולים וגם העלו היין בדמים עד שגזר השר על העירונים שלא יתנו לנו הכת' הנ"ל כי אלו רוצים ליתן יותר מאלו ואז הלכנו והתרינו בהם בפני קהל ועדה שלא יביאו אותנו לידי הזיקות ולא יכלו ממון של ישראל בידי גוים ואם יהיה להם איזה תביעה עלינו אזי נהיה אנחנו מוכנים ללך עמהם לדי' לאיזה ב"ד שירצו ולא השגיחו בהתראותינו כמו שיש לנו עדות על זאת והיו משתדלים עם השר עד שפית' ופייס מקצת עירונים לבטל את מקחינו: