תשובות מהרש״ל · חלק ט״ו סימן י״ג

וז"ל מהרר"ק ואשר כתב אחי שמעשה בכל יום באות' הגלילות שמשימין נירות של כסף ושלשלאו' של כסף כו' ולאחר זמן נושאי' אותם עמהן גם לפעמים כשיורדין מנכסיהם מוכרי' אותם לאחרים כו' עד אם כן המשי' אותם בב"ה אדעתא דמנהגא קא משים אותה כו' הלא ידעתי שמנהג זה כנגד דין התלמוד דמדינ' כיון שהודלקה פעם אחד במנורה בב"ה חלה קדושתו עליו ולא פקע' כ"א ע"י הקהל כדמוכיח ההיא דפ"ק דערובין דקתני התם מי שהתנדב מנורה או נר לב"ה כו' משבאת' ליד הגבאי' אסורה לשנות כו' וכן פשוט הוא מדינא דגמרא דכיון שנתעטף ס"ת הוא במעיל פעם אחת דג"כ חלה עליו קדושתו כדמוכח בסנהדרין פרק נגמר הדין דקתני התם כיפה שהוא טמא מדרס ונתנה על הס"ת טהור מן המדרס כו' אלמא שחל עליו קדושתו ומ"ה טהור מן המדרס כו' משום דאמרינן לו עמוד ונעשה מלאכתינו כדפי' שם רש"י וכן מוכח שם הסוגיא בהדיא מדפריך מיניה לרבא ומאחר דפשיטא שכן הוא שחלה קדושה על הכלים מכח דין התלמוד ואתה בא להפקיע מכח המנהג הלא ידעתה שאין המנהג מבטל ההלכה אלא א"כ הוא מנהג קבוע ע"פ חכמי המקום ולא ע"פ המון ב"ה כמו שכתב המדד"ר בשם הא"ז בריש פרק הפועלים וגם כתב שם שצריך שיהיה המנהג קבוע קודם שיבטל דין התלמוד ועוד כתב ריש הפועלי' ודוקא שיהא מנהג קבוע על פי ותיקים אבל מנהג שאין לו ראייה מן התלמוד אינו אלא כטוע' בשיקול הדעת דכמה מנהגין גרועי' שלא אזלינן בתרייהו כדפירש ר"ת כו' אלמא היכא דלא התנה בפי' אפילו הוא טוען טענת בריא לאו כל כמיניה לאפוקי מחזקתה הקדש היכא דלא התנה בפי' ק"ו כה"ג שהיתה בהיכל ה' כמה שנים שהיא בחזקת הקדש וכבר ידוע מדברי רז"ל קדמונים מי שנדר דבר לצדקה אין לו כח יותר משאר בני הקהל אם כן אין לאותו יורשין שום טענה וחזקה באותה ס"ת.