ועל המוסר יוזל ווייל אין איסור חל על איסור אלא באיסו' מוסיף וכולל ולכן כל המוסיף עליו באיסורים הרי זה משובח ואף שהגאון מאור הגולה שאירי מהר"ר מאיר מפאדה לא הניח בו דבר לבטלה כ"א כולי לחרמה ולקלקלה ולעשות בו דין ונקמה מ"מ כל אחד יעשה את שלו ויכה על מזלו מאחר שנפל בגורלו והצר בשכ"ל צורו"ת: בכתרי אותיות קשורות: יודע נסתרות: יעיד עלי אמרות: שכל מה שכתבתי הוא לש"ש להשקיט הריב בכל מה דאפשר ואם מן הנמנע ח"ו אז הדין יקוב ההר ולא כתבתי מלה אחת ליוהרא: אלא הכל לכאורה: ולפעמי' נכנסתי לפנים משורה: ומה שכתבתי בהקדמה שאם יניחו הדבר שבין כמ"ר משה ואשת נעורים עלי אחלוט הדבר כפי אשר יראוני מן השמי' אמת הוא שתאב אני מתי יבא הדבר לידי ואחליט העניין כדי שיצא הריב מהר וע"ד פוטר מים ראשית מדון כי זה הוא תכלית ההשתלשות מן הריב ואם הגאון מאור עינים לא בא להחליט הדבר ענוונת' יתירה דאית ביה גרמה כל אלה וכן הדעת לכל חכמי אשכנז' או הניח לאחרים הקטנים ממנו מקום להתגדל בו ובעבור ששמעתי שקדמני אחד מן הגסי"ם הלובש מעיל פסים: וחושב כצג בין הדסים: וכותב עלי במגילות סתרים: ולא יחדיל פשע ברוב דברים ואומר שדברים כאילו ליוהרא נוטה: אינו אלא הדס שוטה: ובטלית שאינו שלו עוטה: ולרוב קומתו: תעל צחנתו: כחדר הורתו: אשר היא על אפו וחמתו: ע"כ באתי לעומתו: ומקבל עלי באמונת שמים שכל מה שכתבתי אינו אלא לש"ש ועליו יעיד שכר פעולתי: ולפני יהלך צדקתי: דברי שלמה לורי"א:
תשובות מהרש״ל · חלק י״א סימן ט״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot Maharshal, Lublin, 1574
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות מהרש״ל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
