שו״ת מהרי״ל · חלק צ״ו סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

עוד תשובה על עובדא דלעיל נראה לענ"ד שאין בו חשש קידושין כלל מטעם דכתבו רבותינו דלעיל. ואשר אמרה האשה שאמרה לו אם הוא רצונך גם הוא רצוני גם זה הבל דלמאי ניחוש לה דילמא הקנית' לו המעו' כדי להתקדש בהם. הרי לא היה לה כח לזכות לו אותם המעו' כי מעולם לא זכתה בהם וכאשר פירשו רבותינו דלעיל. ועוד הרי לא משתמיט מכל אותן שהיו אצל המעשה שום דבר מזה ולאו כל כמינה לאגדו בה. ועוד העד ר' יוסף מכחישה בהדיא וז"ל ואמרה מ' רחל לנתן לוי לא תוסיף לעשות כדבר הזה עוד. סוף דבר האי איתתא שריא ואין מגמגם בה. והנה ראיתי שמה"ר יעקל כתב שדעתו היה לאסור אמנ' כתב שלא היה פנוי כמעט לקרותו. ואפשר שאם היה מדקדק היה נראה לו איפכא נא' אהרן:
נחלת הכלל · She'elot uTeshuvot Maharil. Krakow, 1881

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת מהרי״ל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.