מעשה בא לפני מהרי"ל על בשר שנשתהה לאחר שחיטתו יותר מג' ימים מעת לעת בלא מליחה והדחה. והורה שלא לאכלו אלא צלי. וגם אין לבשלו אחר הצלייה. ובזה נחלקו מה"ר עוזר ושאר גדולי' יש אוסרין ויש מתירי'. וכן כתב רבי' סעדי' בליקוטי' שלו על האיסור והיתר. וכן איתא במרדכי שאין לאכלו אלא צלי ולא לבשלו אח"כ אבל בתשובת האשר"י משמע שמותר לבשלו אחר הצלייה. גם הורה שהשפוד שצלו בו אותו בשר שצריך ליבון:
שו״ת מהרי״ל · חלק פ״ז סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot uTeshuvot Maharil. Krakow, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת מהרי״ל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.