שו״ת מהרי״ל · חלק נ״א סימן א׳

חיים ושלום לאהובי הח"ר יעקב שי' מה שכתב מר מנלן דאין נקרא גדול עד י"ג שנה ודאי סמך יש מזו יצרתם וגומ' ואין סומכין על זה דאסמכתא מדברי קבלה הוא. עוד שמעתי סמך מכדי רשעתו דדרשינן מיני' שליש מלפניו פי' כדי חיי רשעתו דהיינו י"ג שנה שליש ל"ט אלמא בן י"ג בר רשעא הוא. וגם על זה סומכין דנימא רביעית מהאי טעמא או חציו אם לא נאמר דאי אפשר לחלק אלא לשליש. ואע"ג דאפשר לחלק לשביעיות. הא ודאי לאו בר עונשי' הוא דאינו ראוי לביאה עד ט'. וכתב ואם אין לאיש גואל ודרשינן מיני' דקטן אינו מוליד דלא נקרא איש. והכי פירושו איש אתה צריך לחזור אחרי יורשיו ולא קטן דאפילו בר ט' אינו מוליד ומכל מקום אסמכתא הוא אלא העיקר מכח הילכתא כמו כל שיעורי' דהילכתא נינהו: וכן בן ט' לביאה ובן י"ב לנדרים וי"ג לעונשים: ועשרים לשערו' ול"ו דהוי רוב שנותיו לסריסות: ובאשה בת ג' ובת י"א ובת י"ב כל הני הילכתא נינהו ככל שיעורין דאורייתא: ומה שתמהת דמענישי' על ההלכתא מילתא טובא סמכינן אהלכתא בין למכות בין לעונשים בגרוגרות להוצאת שבת. רובו ומקיפין חוצץ והוה טמא. ואי עביד מלאכה בשבת חייב. וכן אי עביד עבודה ואספרם מחול ירביון דוק ותשכח: וראיותיך משערות לאו מילתא היא דאדרבא זמן שערות תליא בגדלות דקודם הזמן לא הוה סימן ולמאן דאמר אפילו תוך הזמן אלא תרתי בעינן זמן ושערות או סימן דר"י כדלעיל. ומה שהבאת מלוי. אכתי מנלן דפחות מי"ג לא הוה איש. ועוד דורו' הראשונות יולדו בח' כדמוכח פרק בן סורר מבצלאל ובת שבע אלא הילכתא היא כדלעיל ותו לא מידי וש"ש כנ' הקטן יעקב הלוי: