אמר מהרי"ל המלוה על המשכון קיימא לן דפטור באונסין אפי' לרש"י דהא דר' יצחק דמפרש רש"י דקונה משכון להתחייב באונסין היינו במשכון שלא בשעת הלואה אבל בשעת הלואה לכל לא הוה אלא שומר שכר ליש מרבותינו וכיון דנאנס ע"י תפיס' היינו שינויי'. ושומר שכר פטור מאונס. אך ישבע ג' שבועות שלא פשע. שלא נתן כו'. שלא שלח בו יד. ושבועת הפשיע' יבררו לו הדיינים המשביעי' אותו ששמרה כדין שומר שכר לפי מה המשכון. ושלא תהא תחלתו בפשיעה וסופו באונס. וכשנשבע הני ג' שבועות כעין דאורייתא גובה מעותיי גם יודיעוהו קודם דין שליחות יד דחייב אפילו באונסין:
שו״ת מהרי״ל · חלק מ״ט סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot uTeshuvot Maharil. Krakow, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת מהרי״ל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.