ומנהג דילי בהשכמה ובסליחות לברך ענט"י ואשר יצר ואלהי נשמה כו'. ואח"כ ברכת התורה ויברכך ואלו דברים והשאר אני ממתין עד היום. וממנהג דעלמא אין לפקפק שאין אימר אלא דרך שבח וריצוי ובקשה ולא דרך למוד. ולהכי אין לחוש אפי' כשאומר תפל' תקח ושאר סדרי הכל דרך ריצוי לשלם פרים שפתינו. וכן מנהג ארצינו כל השגה לאחר ברכת התורה עד וידבר שהוא נתקן משום ישלש אדם שליש במקרא כו' פרק קמא דע"ז וכל הקודם היו דברי ריצוי. ולדידהו נמי הנכנסין לבית הכנסת שחרית מי לא אמר מה טובו וכמה פסוקים ויש אומרים אשרי וכמה שבחות קודם ברכת התירה וכן בסליחות כ"ע:
שו״ת מהרי״ל · חלק ק״נ סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot uTeshuvot Maharil. Krakow, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת מהרי״ל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.