ועוד הבינני מ"ו על הנשי' שנהגו סלסול בעצמן שלא לטבול בערב שבת בטבילה שלא בזמנה כגון אחר לידתה. ואם היו מאחרין עם חפיפה סמוך לטבילתה עד בין השמשות אם כן מה היה חשש כי לפי מיעוט שכלי לא שייך לומר כלל משום תקוני גברא ומשום חשש סחיטה. ומן המסתבר לא היה לחוש אחר אשר הוא צורך מצוה קצת. גם לפי דיוק המשנה דחייבי טבילת אפילו לרבינו תם משמע היתר. ואף מלשון הלכות נדה משמע כן:
שו״ת מהרי״ל · חלק קל״ו סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot uTeshuvot Maharil. Krakow, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת מהרי״ל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.