שו״ת מהרי״ל · חלק קל״ו סימן ג׳

שאלות ממהר"ר מיישטרלי"ן. חנות מזויינת. רחים טוחנות. קופת הרוכלין. מכל מיני תבלין. גל אגוזים. עץ ארזים. חבר וסופרו הרים חופר. נימוקו עמו. מתוק טעמו. קופת בשמים. מובחר שבטעמים. שנותיו יהיו בנעימים. לאורך ימים. וברחמי הי"ז שוכן מרומי'. לעד לעולמי עולמי'. גולת הכותרת. ראש תפארת. ליתר פליטה הנשארת. מאור הגולה כליל תפארת. אלוף התורה והארז. ה"ה מ"ו הר"ר יעקב סג"ל יחל לנצח טובו: אם אבא לתנות ולעירר במעלות המעלה הלזה קטן היריעה מהכיל. על כן אמרתי אשמרה לפי מחסום. הנני כאויל שונה באולתו ואל יחוש אדוני כי אאריך בהגיוני ולרוב שגיוני. כי רוחי הציקתני. ולא רגיל על לשוני ואל ירע בעיני דמר. ולהחשיב אלי כרמות רוח אשר לא דרשתי את פי מורי ה"ה מהר"ר אשר י"ץ. כי זימנין סגיאין שאלתיו. והשיבני אינני מן המקובלים וכיוצא בדברים האלה ע"כ נתיב הראשונים דרכתי. ובדרכיהם סמכתי. באמרם הרוצה ליחנק יתלה באילן גדול. ובשמך אתהלך בזה. ואף כי בודאי בעיני דמר ולקטנים ממך דבר פשוט שאילתא דא. אך מכל מקום חנוך הנער לפי דרכו. והקטן כגדול תשמעון. ואל ידחה אדוני מ"ו דחיית קנה. ועתה יורה מ"ץ הלכה למעשה כי מפיך תצא תורה לכל ישראל: על ענייני תפילין אם חוטרא דחי"ת מלעיל אינם נוגעי' זה לזה אך מכל מקום אין ניכר להדיא פרידתם. אם אפשר לתקנם אחרי כתיבתם אחרי שאין הדבר ההוא מתיקון סופרים כמו א' וע' וכיוצא בזה. ואם נחזיהו לר' וד' הוא חלופי אותיות וכבר הראנו לתינוק חכם וקורא כב' זיי"ן ואין התינוקות מורגלים באלו דאפי' המוכשר כתקונו קורין לו ב' זיי"ן. ובחלק למעלה ולמטה אם נוהגין אחרי הסמ"ג כחצי ציפורן. או כהרא"ש כמלא ל' ונ': גם תימא אמאי אין לו שיעור בין שיטה לשיטה כס"ת. וראיתי במסכת סופריס נוהגין לכתחלה לכתוב של יד על ב' קלפי' ויצא. משמע דיעבד. ונותנין טעם לדבריהם כאשר כתב הא"ז בשם החסיד. אבל לפי הנ"ל אין טעם זה מכוון. ואדרבה כשול עוזר. ונפל עזור. ע"כ אל ישיבוני מר מלהראות מנהגות סופרים. גם סופר אחד צרפתי היה פה ואמר בשמיה דמר על אלו תפירות של ראש. כשמעבירין הגידין בין הבתי' שאין טוב להעביר' גם למטה עפ"י אורך התיתורא. ולפי' רש"י משמע שיכול לעשות בפחות אך גם הוא נותן טעם בשמי' דמר שהם הפסק בין ראש לתפילין. ואמר אשר נהג כך בפרווה"א דמר על פיך ומי יבא אחר המלך כו': ומיום עמדי על דעתי נפלאתי אשר ראיתי כמה חסידים ואנשי מעשה שלא נהגו בב' זוגי תפילין כאשר כתבת ונהגו גאוני עולם גם דרשתי עליה דמר ונאמר לי דלא נהג. ואמרתי ודאי אם יש שום טעם אין נעלם ממנו. ואל נא אדוני תמנע מלהודיע אם טוב למנוע: והטעם למה. או אם יכשר בעיניך לעשות הודיעני נא דרכיך איזה מהם יקדימו כי מי שיוכל לכוון המקום מן המסתבר הוא להקדימו של רש"י תכיפה לברכה או לאחרם כדי להחזיקם עליו בעידן ק"ש וצלותא: